Trump and the Middle East: Waiting for Action

<--

טראמפ והמזה”ת: מחכים למעשים

קולו של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, לא נשמע במהלך המשבר האחרון שפרץ בשאלת הר הבית.

הוא הסתפק בשיחת טלפון למלך ירדן עם סיומו של המשבר כדי להודות לו על תרומתו להרגעת הרוחות, אך לאורך הדרך הניח לשליחיו לאזור לפעול לפי הבנתם ולסייע לרקוח את הסכם הפשרה שהסיר לעת עתה את הסוגיה מעל סדר היום הישראלי, הפלשתיני ואף הירדני.

במקום זאת בחר טראמפ כדרכו לכוון את הזרקורים לסוגיה אחרת, דחופה יותר בעיניו. במהלך פגישתו בשבוע שעבר בבית הלבן עם ראש ממשלת לבנון, סעד א־דין אל־חרירי, המבקר בוושינגטון, הקדיש טראמפ את דבריו – אותו חלק מהם שלא הוקדש לבעיותיו מבית עם בכירי ממשלו – לשני ארגונים שבהם על ארה”ב ובעלות בריתה להיאבק. האחד, דאעש, שעתידו כידוע מאחוריו, ושהסכנה שהיווה ליציבות האזור הולכת ודועכת, ואילו השני, חיזבאללה, שאותו הגדיר כארגון טרור המהוה סכנה ללבנון ולמזרח התיכון כולו.

יש להניח כי רה”מ הלבנוני אינו חולק על טראמפ ואף הוא רואה בחיזבאללה משום יריב מסוכן ואף איום. אחרי הכל, הוא אמור להכיר טוב מאחרים את הארגון, שהרי אביו, רה”מ רפיק אל־חרירי, נרצח בידי אנשי חיזבאללה בפברואר 2005. אבל בלבנון כמו בלבנון, המציאות גוברת תמיד על כל דמיון וכך מוצא עצמו חרירי הצעיר מגן בבית הלבן על חיזבאללה, שעימו הרכיב יחדיו ממשלה שבה מכהנים כמה מחברי ארגון הטרור כשרים.

יתרה מכך, אל־חרירי לא הגיע לבית הלבן כדי לקדם את המלחמה בטרור ובוודאי שלא בארגון חיזבאללה. נהפוך הוא, הוא בא כדי לשכנע את הממשל האמריקני להקל את הלחץ הכלכלי שהוא מפעיל על לבנון בשל נוכחותו ופעילותו של חיזבאללה על אדמתה. הממשל האמריקני הטיל הגבלות חמורות שעשויות לפגוע אנושות בבנקאות הלבנונית, שהרי כל בנק שיפתח חשבון או יעביר כסף לחבר חיזבאללה או למי מעמותות הצדקה המרובות הקשורות בארגון יסתכן בחרם אמריקני.

נראה שאל־חרירי הצליח במשימתו, ולראיה, לאחר שתקף בחריפות את חיזבאללה נפנה טראמפ לשבח את ממשלת לבנון על מאבקה בטרור ואף הגדיל לעשות והבטיח להוסיף ולסייע לצבא הלבנוני המשתף פעולה ופועל יד ביד עם ארגון החיזבאללה, גם בדרום לבנון לאורך הגבול הישראלי־לבנוני.

אין פלא שחסן נסראללה יכול להיות מרוצה. כמה שעות לאחר שטראמפ השתלח בארגונו בבית הלבן, הופיע מזכ”ל חיזבאללה בעצרת, ובנאומו, שאותו נשא כהרגלו על המרקע, הודיע כי בימים האחרונים, בחסות הבליץ הרוסי־איראני בסוריה, הצליח חיזבאללה לדחוק את אנשי דאעש וג’בהת אל־נוסרה גם מאזור ערסאל שעל גבול לבנון־סוריה. עם זאת, נסראללה נמנע מלהתייחס להצהרותיו של טראמפ וגם לא הזכיר פגישה שקיים, כך דווח מבירות, עם בכירים רוסים שבאו אליו לדון בעתיד השותפות העקיפה שמקיימים עימו הרוסים.

אבל העניין אינו נסראללה אלא טראמפ. הנשיא האמריקני החל את כהונתו ברגל ימין בתקיפה דרמטית בסוריה באפריל, שזיכתה אותו בשבחים רבים. אבל המהלכים שבאו לאחר מכן היו מרשימים הרבה פחות, שלא לומר בכיוון ההפוך. טראמפ “מכר” את המורדים הסורים, הפסיק את הסיוע שניתן להם ו”סגר עסקה” עם רוסיה המאפשרת לבשאר להישאר על כיסאו, איתן ויציב מתמיד, וגרוע מכך – מאפשרת לאיראן לחזק את נוכחותה בסוריה.

בפגישתו עם ראש ממשלת לבנון הוא הבטיח כי בכוונתו להוסיף ולתמוך בצבאה. לזכותו ייאמר שאפשר שאינו יודע שכל דולר שיעניק ללבנון, כל הקלה למערכת הבנקאות שלה וכל כלי נשק שיגיע לצבאה ישרתו את חיזבאללה. מה שברור שהוא שהצהרות תקיפות הן חשובות, אבל חשובים לא פחות מעשים, ואלו עדיין אינם נראים באופק. אובאמה הפקיר מתוך חידלון וחולשה את המזרח התיכון לרוסיה, איראן וחיזבאללה. טראמפ עושה זאת מתוך אמונה בשותפות רוסית־אמריקנית שאת מחירה עלולות לשלם דווקא בעלות בריתה של וושינגטון באזור, ובהן גם ישראל.