The Costly American Nomination

<--

המינוי האמריקני שיעלה לנו ביוקר

כוונתו של ברק אובמה למנות ליו”ר המועצה הלאומית למודיעין את השגריר צ’רלס פרימן צריכה לעורר דאגה בישראל

שמואל רוזנר | 4/3/2009 11:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

“הערכת המודיעין הלאומית” האמריקאית של דצמבר 2007 קיפלה בין דפיה מכה קשה לישראל. הנושא היה איראן, וקהילת המודיעין השמיעה צפירת הרגעה: תוכנית הפיתוח האיראנית של נשק גרעיני נעצרה. הערכה מגוחכת – שמאז כבר תוקנה – אך מכוונת היטב. המטרה הייתה לבלום כל אפשרות שבוש יחליט על פעולה צבאית בשנה האחרונה לכהונתו. המטרה הושגה.

לאחראי על הנייר הזה יש תואר שרק מעטים מודעים לכוח האצור בו: יו”ר המועצה הלאומית למודיעין. והאיש שברק אובמה מתכוון למנות לתפקיד הזה צריך לעורר דאגה בישראל. בחירה תמוהה במקרה הטוב, ומסוכנת במקרה הרע.

הדיה של סערה גדולה המטלטלת את וושינגטון בעקבות המינוי אמנם מאחרים להגיע לכאן, אך אזכור שמו של השגריר צ’רלס “צ’ס” פרימן, חוצה מחדש מחנות מוכרים – “תומכי” ישראל המתנגדים למינויו, ו”מבקרי” ישראל שמיהרו להתגייס למענו. פרימן הוא איש ותיק בוושינגטון, מקצוען מוכר.

רשימת חטאיו, ככל שהיא נוגעת לישראל, ארוכה. הוא טען, בין השאר, שישראל נהנית מ”צ’ק פתוח” בוושינגטון, ש”רק לחץ” אמריקאי מזיז אותה, שארצות הברית “נותנת לישראל להחליט” מה יקרה במזרח התיכון, שהתנהגותה הולכת ומתרחקת מה”אידיאלים האנושיים” של היהדות. הוא מאשים את ישראל שבגללה שילמה אמריקה “מחיר כבד”. ואת כל אלה אמר בעודו מקבל מימון לפעילותו מהממשלה הסעודית.

מחנה

גדול של אוהבי ישראל – רבים מהם בוחרים נדהמים של אובמה – התייצב להתריע נגד המינוי. כמובן, מול המחנה הזה התייצבו גם תומכים של פרימן. הם הזהירו שמדובר בעוד ניסיון של “הלובי הישראלי” לנווט את מדיניות הממשל (לא במקרה, אחד מגדולי תומכיו של פרימן הוא הפרופסור סטיבן וולט, מכותביו של הספר השערורייתי על הלובי היהודי). בקרב הזה, בינתיים, גברה ידם של אוהדי פרימן. הממשל הודיע לקונגרס על המינוי, כמתוכנן. אך הסערה נמשכת.

זה רגע לא פשוט לאלה מתומכי אובמה שהאמינו ועודם מאמינים כי הנשיא החדש איננו עוין לישראל. הם מניחים כי מדובר בטעות, עוד טעות. עוד מינוי שלא נבדק כראוי. סערות דומות נרשמו במהלך קמפיין הנשיאות. בגלל פרופ’ סמנתה פאואר המקורבת לאובמה (ששרדה את הקמפיין נגדה וממלאת תפקיד רשמי בממשל), בגלל השגריר לשעבר דניאל קרצר והיועץ לשעבר לקלינטון רוב מאלי (שנפלטו במהלך הקמפיין או לאחריו).

ובכל זאת, נדמה שמינויו של פרימן לא דומה להם, לא במהות ולא בחשיבות. הפעם מדובר על אישיות שהרחיקה לכת הרבה יותר בביקורתה המשולחת על ישראל, ושתמלא תפקיד רגיש וחיוני בממשל. ממילא, לאובמה הרוצה לשמור על תדמיתו כידיד ישראל יש כעת קושי גדול. הנשק שנתן בידי מי שטענו כל העת כי ידידותו אינה אלא הצגה, וכי ממשלו יאכזב את ישראל, קטלני במיוחד. והם יעשו בו שימוש.