The U.S. Torture Case: Bosses Knew and Approved

<--

פרשת העינויים בארה”ב: הבוסים ידעו, הבוסים אישרו

אובמה לוקח את חקירת העינויים הבלתי חוקיים צעד קדימה. אבל סוכני ה-CIA לא פעלו בוואקום. הם קיבלו הוראות מבוש וצ’ייני

רון מיברג | 23/4/2009 9:22 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

כשבוע לפני תום מאה ימיו הראשונים בבית הלבן, שמט ברק אובמה כדור קריטי. ברגע שבו החליט להעלות לדיון בלתי נמנע את המעשים החמורים והבלתי חוקיים שעשה ה-CIA, בעיקר עינויים קשים של חשודים בטרור, הוא היה חייב להתנפל על כל שרשרת הפיקוד, ולא לגלגל את ניתוץ החוקה לפתחו של הדרג המבצע.

פעם בעשור בערך חוטפת סוכנות הביון המרכזית פטיש חמישה קילו על ראשה, מנהלה מתחלף והאחראים לה בממשל מגלגלים עיניהם לשמי התכלת התמימים. ה”ווטרבורד” (לוח מים) אותו עינוי מים נואל המשחזר חוויית טביעה חסרת אונים שנועדה לשבור את המעונה, הוא אינוס נוסף של החוקה מבית מדרשם של בוש וצ’ייני. הם ידעו עליו, הם אישרו אותו בחתימת ידם, הם הרחיבו עד אין קץ את המנדט הביצועי שניתן לסוכנויות הביטחון ללא הליך משפטי תקין-גם אם לא היו בחזקת פצצה מתקתקת.

לתקוע את ה-CIA עם פצצת הסירחון הזאת, שכבר שנים נפרש סיפורה בהרחבה בסיפורים מזעזעים בתקשורת, היה מהלך לא נכון. ובעיקר לא חכם.

כי בסופו של יום, ה-CIA הוא שאמור להשליך עצמו בדרכו של קליע המפלס דרכו לנשיא. ה-CIA הוא שצריך להתריע מפני 11 בספטמבר הבא, לעזור לנשיא בנושא ישראל ואיראן ואצבע ההדק הגרעינית הקלה של צפון קוריאה. אובמה, במיוחד הוא, לא רוצה CIA אמביוולנטי, מהוסס ומוכפש פעם נוספת. למרות שהנשיא טרח שלא לטפול את האשמה על הסוכנות, הוא בלם

קצר מדי. הוא לא הורה לאנשיו לעשות את מה שציבור גדול באמריקה מחכה לו כבר שנים רבות: לחקור את מעורבותם של בוש וצ’ייני בכל עבירה אפשרית כמעט על הנדבכים המוסריים של החוקה.

מאז חנינת הבזק שהעניק ג’רלד פורד לריצ’רד ניקסון ב-1974 לא קפץ כדור בודד פעמים רבות כל כך. אחוזי הקליעה של אובמה, אם להמשיך את אנלוגיית הכדורסל, הם הטובים מסוגם. לכן שיקול הדעת הרפה והרדוד כל כך צורם ודורש תיקון. הפקרתו של ה-CIA במקרה המסוים הזה דומה להפקרת כוח חוד שנותק מהעורף. ה-CIA לא פעל בוואקום. הוא עינה ברשות ובסמכות והוריד את אמריקה לרמת מדינת עולם שלישי שאותה היא מתיימרת לשפר.

בוש וצ’ייני חייבים לתת את הדין, או לפחות לעמוד מולו, על המעשים הנלוזים והנפשעים שעשו בשם פמפום אימת ה-11 בספטמבר ואל-קאעידה. אם אמריקה תעזוב אותם לנפשם, היא תחזק את הטענה הרפובליקנית שהממשל פעל כחוק. אם אמריקה תעזוב אותם לנפשם, היא תחזק את חוצפתו של דיק צ’ייני לבקר נשיא מכהן, פעם אחר פעם, טרם התרגל למושבו במשרד הסגלגל. יותר מכל, לא לחקור את מה שנעשה בגוואטנמו ובמדינות זרות בשם אמריקה, יותיר כתם בעל השלכות מוסריות ומדיניות ארוכות טווח על יכולתה של אמריקה לרדוף צדק. לכן, אולי, נראה ביומיים האחרונים שאובמה מתאושש כאשר הצהיר שלא יעמוד בדרכה של חקירה כזאת, אם תקום. כעת נותר לו רק ליזום אותה.