A Sad Day in the History of America: The 1,000th Soldier is Killed in Afghanistan

<--

יום עצוב בתולדות אמריקה:

נהרג החייל ה-1,000 באפגניסטן

המורשת המזוויעה של ג’ורג’ בוש האוויל כוללת גם 4,800 אמריקנים שאיבדו את חייהם בכיבוש המיותר של עירק. זה ממשיך לעלות יותר ממיליארד דולר ליום ואף אחד לא ממש יודע איך יוצאים מהבוץ הזה

אוסמה בן לאדן ממשיך לחייך לעצמו באיזו מערה על אחד מהריה האינסופיים של אפגניסטן. ארצות הברית, לעומת זאת, שיצאה למרדף חסר סיכוי על הטרוריסט שהפיל לה את מגדלי התאומים תוך ריסוק מטוסי נוסעים לתוככי מרכז הסחר העולמי, מציינת היום עוד יום עגום בתולדותיה – זה היום שבו נפל החייל ה-1,000 באפגניסטן.

בוש האוויל, שנשלט במידה רבה על ידי סגנו חמום המוח דיק צ’ייני, לא הסתפק בכך ויצא להרפתקה השיקרית והמיותרת ביותר בתולדות ארצות הברית: הפלישה לעיקר. מספר חללי הפלישה המטורפת הזאת כבר מגיע ל-4,800. מספר הפצועים מתקרב ל-30,000 אמריקנים. סדאם חוסיין נתלה והיחידה שהרוויחה מכך היא איראן. אמריקה העניקה את עירק בעלת הרוב השיעי במתנה לאיראן. הרגו את סדאם ועכשיו יש להם את אחמדינג’אד על הראש.

הבוץ שבו שקועה ארצות הברית מבחינה מבצעית כה עמוק עד שאינה יכולה להיחלץ ממנו מבלי שהדבר ייחשב תבוסה איומה. לכן גם ברק אובמה שחלם להוציא את ארצו מן הבוץ העירקי ממשיך לשקוע בו. המחיר: יותר ממיליארד דולר ליום. כיום אין כלל אור בקצה המנהרה. אמריקה מאמנת את העירקית, מציידת אותו, שופכת כסף בלי הכרה, צבאה מסתתר במחנות צבא סגורים ומבוצרים אבל שליטה אמיתית במדינה אין לא לאמריקה ולא למערב.

לנו היה אהוד ברק שהיה לו את האומץ להגיד עד כאן ולהוציא אותנו מלבנון בשנת 2000. לאמריקה יש אמנם ברק אבל הכושי עוד לא עשה את שלו ואולי הוא גם יצטרך ללכת אחרי קדנציה אחת.

הלקח הוא אותו לקח שנלמד בדרך הקשה מאלכסנדר מוקדון, דרך נאפוליון, סטלין והיטלר ועד לבוש האוויל האבא והבן: מגבלות הכוח הפילו מאז ומעולם את כל האימפריות בלי יוצא מן הכלל. וגם אצלנו רצוי שתאבי הקרבות, חדורי האמונה, שהכוח יענה הכל, רצוי שיירגעו לפני שיהיה מאוחר מדי.

About this publication