The King Is Naked

<--

המלך הוא עירום

מדינאי ארה”ב מצטיירים כחבורה מגוחכת של חדלי אישים שלא מסוגלים לשמור סוד, מפטפטים ומרכלים את עצמם לדעת ובסוף מגלים שהביצים הסרוחות שהשליכו לכל עבר מרוחות להם על הפרצוף

ש כמה דברים שלא נעים להיות הבוקר. הראשון, זה דיפלומט אמריקאי. או סתם אמריקאי. עד לפני רבע שעה כשהיית מוזמן לפגישה עם שגריר אמריקאי איפשהו, היית עוטה את חליפתך הטובה ביותר, משנן את שורת הפתיחה המקובלת ומתרגש כמו גימנזיסט לפני הדייט הראשון. בכל זאת, מדובר בבא כוחה של הגבורה. ההדלפה הגדולה בהיסטוריה באתר ויקיליקס הפכה את כל זה, כמעט בן לילה, לפארסה.

בשעה בה הדברים הללו נכתבים עוד קשה לדעת אם החומרים אכן כל כך דרמטיים, בלעדיים או חדשניים, אבל דבר אחד ברור: מדובר במבוכה בסדר גודל מפלצתי. מדינאי המעצמה החזקה בתבל, מאובמה דרך קלינטון ודרומה עד אחרון השגרירים, מוצגים עירום ועריה בחלון הראווה של כל אתרי ועיתוני העולם, לדיראון עולם, מבושיהם גלויים לעין כל וערוותם (וגם ערוותנו) המדולדלת חשופה. הם מצטיירים כחבורה מגוחכת של חדלי אישים שלא מסוגלים לשמור סוד, מפטפטים ומרכלים את עצמם לדעת ובסוף מגלים שהביצים הסרוחות שהשליכו לכל עבר מרוחות להם על הפרצוף. העיקר שג’ונתן פולארד עדיין בכלא.

הדבר השני שלא כדאי להיות הבוקר, הוא צנזור. בשביל מה כל העבודה הזו, הסכסוכים עם התקשורת, הבג”צים והמריבות וההתלבטויות מה לאשר, מה למחוק, ואיך אפשר בעידן ההפקרות התקשורתית שלתוכו הוטלנו לשמור עדיין על סודות הממלכה? הצנזור מגן בגופו על דלתה של האורווה, כשבינתיים מתברר שאין לה קירות. הסוסים ברחו.

הנה בא שר הביטחון ברק, ובשיחה עם חברי קונגרס אמריקניים חושף פרט מבצעי דרמטי שבחיים, אבל בחיים לא היה עובר צנזורה: חלון ההזדמנויות להפצצת תכנית הגרעין האיראנית הולך ונסגר, ברק נקב ב-6 עד 18 חודש (דבריו נאמרו ביוני 2009), מה שאומר שגם בהערכה המקלה שלו ההזדמנות להתקפה על אתרי הגרעין של איראן תיסגר במחצית 2011 שזה עוד חצי שנה. כל מועד אחרי זה, על פי ברק, יגרום לנזק היקפי עצום.

לא נעים להיות הבוקר עיתונאי

וכל זה, כאמור, במסמך שהודלף לויקיליקס מהשגרירות האמריקאית בתל אביב. ועוד לא דיברנו על העניין הזה עם אספקת הפצצות מפצחות הבונקרים שהממשל האמריקאי מבקש לספק לישראל “בצורה שקטה”, כדי שלא ייחשף שיתוף הפעולה האמריקאי עם הכנותיה של ישראל להתקפה. אז הנה, הוא נחשף.

הדבר השלישי שלא נעים להיות הבוקר, זה עיתונאי. ימים, שבועות, חודשים ושנים אנחנו מזיעים על כל בדל מידע, פסיק ורבע מברק, שמישהו מקריא לנו מטלפון ציבורי באמצע הלילה ונעלם מיד לתוך החשיכה. אנחנו מנסים לקושש אימותים, להצליב, להוסיף פרטים ולייצר תובנות מרמזים, חצאי חוטים ואמירות עלומות. והנה בא התכשיט הזה, ג’וליאן משהו, מאיזה אתר אינטרנט שלא שמענו עליו בחיים, ומורח מאות אלפי, או אפילו מיליוני מסמכים מסווגים בלי להדפיס גליון של משהו, בלי לבזבז דיו, בלי לחרוך פנקס.

כן, זה מתסכל. האם

זה מחיש את קץ עידן העיתונאי החוקר והמחטט, איש השטח החרוץ, ההוא עם הפנקס שמשוטט בין המקורות, מדלג על הגבעות, מחזר על הפתחים ונלחם על זכותו של הציבור לדעת? אני מקווה שלא, אבל כנראה שכן. העולם יעדיף מעתה והלאה הדלפות אלקטרוניות. אם הילדים כבר לא משחקים כדורגל בשכונה, אלא ב”ווי”, למה שהעיתונות לא תיעלם מהשטח ותתכנס ל”ויקיליקס”?

ואחרי כל זה, מה היה לנו שמה? הרבה סיפורים שחשפו מעט דברים שלא ידענו. הכי מגוחכת היתה “תוכנית המוסד להפלת השלטון האיראני”. קודם כל תשבו. ועכשיו אפשר לגלות שהמוסד המליץ לנצל את מחאת הסטודנטים בטהרן ואת המיעוטים האתניים באיראן כדי לבצע הפיכה ולהפיל את השלטון. וואלה. אני רציני. צריך לקוות שלמוסד יש איפשהו תוכנית אמיתית, שלא נראית כמו שירבוט של טוקבקיסט מתחיל. מצד שני, אם יש לו כזו תכנית, למה השלטון האיראני עוד שם?

שורה של תובנות משומשות

המבוכה הקשה ביותר נופלת בחלקם של החבורה המתקראת “מנהיגי ערב”. ממלך סעודיה, דרומה. כל מה שידענו עליהם עד עכשיו נחשף, הפעם במסמכים רשמיים עם סמל ארצות הברית של אמריקה. איך המלך הסעודי דורש להפציץ את איראן, איך כולם מגנים ומקללים את האייטולות כאילו אין מחר, איך השנאה הערבית לפרסים ולגרעין שהם זוממים להשיג מביישת את מה שמייחסים לנו, ואיך התימנים סיכמו עם האמריקאים שימשיכו להפציץ את מעוזי אל קאידה בתימן, והממשל התימני יעשה כאילו זה הוא מפציץ בעצם.

ממש כמו סרט של האחים מרקס. ויש עוד שורה ארוכה של תובנות משומשות. “אי יציבות בפקיסטן” (הפתעה), או “חשד לקשרים בין הממשל הרוסי לארגוני הפשע המאורגן” (באמת, איך הם הגיעו לזה ), או “דיווחים על התנהגות לא נאותה של משפחת המלוכה” (אכן, סקופ היסטרי), ובנימין נתניהו “צ’ארמר, אבל אף פעם לא מקיים את הבטחותיו”. אנחנו בהלם.

רבותיי הדיפלומטים האמריקאים הנכבדים, מכובדי ראשי תחנות הסי.איי.איי המכובדים, בשביל זה הקימו את הארגונים שלכם? בשביל זה מוציא משלם המסים האמריקאי טריליוני דולרים (ואני לא מגזים), כדי שתדווחו שסילביו ברלוסקוני הוא “חיית מסיבות”? כדי שתזהו שפוטין הוא “זכר שולט”?

כן, גם לפני ויקיליקס ידענו שכל שגרירות אמריקאית ברחבי העולם היא תחנת ממסר משוכללת ומרכז האזנות מתוחכם. ידענו, אבל לקחנו את זה ברצינות. עכשיו מתברר שארצות הברית היא באמת המפקח של העולם. למרבה הצער, מדובר במפקח קלוזו.