The Korean Object Lesson

<--

הברית,התהליך המדיני

לקח חשוב נוסף מלמדת אותנו תגובת אובמה להתקפה הרצחנית של קוריאה הצפונית ביום שלישי על האי הדרום קוריאני יונגפיונג. דרום קוריאה היא בת ברית קרובה של ארצות הברית, שאין נגדה אפילו טענות על “כיבוש”, ובכל זאת – היא מותקפת זו הפעם השנייה בתוך חצי שנה באכזריות, ניצבת תחת איום של טילים אטומיים, וכל מה שיש בידי האמריקאים הוא הבעת זעזוע ודרישה לגלות איפוק.

לא סתם הדרום קוריאנים ויתר בני הברית האמריקאים באזור זועמים. אל מול שלטונו מטורף של קים ז’ונג-איל ניצבת מנהיגת העולם החופשי אובדת עצות. בארצות הברית כבר מוטחת ביקורת קטלנית נגד אובדן העשתונות של ממשל אובמה מול קוריאה הצפונית כחלק מליקוי מאורות כללי של האדמיניסטרציה הנוכחית.

לאובמה אין מענה לשיטה הצפון קוריאנית המחושבת, האוספת הישגים באמצעות התקפות ואיומים בוטים. המערב מתחנן לפירוק הנשק הגרעיני, הצפון קוריאנים קיבלו סיוע להאכלת האזרחים הגוועים שלהם, על בסיס התחייבויות לפירוק הנשק, ובד בבד הם ממשיכים לצפצף ולהתחמש. התוקפנות והחוצפה המחושבת בקוריאה הם תוצר של מורך הלב האמריקאי והפקרת בני הברית, בכל רחבי העולם.

הרודנים הצפון-קוריאנים עושים אותו החשבון שעורכים אחמדינג’אד, נסראללה, המאס ואל-קאעידה: העולם המערבי רקוב ומפוחד, מנהיגת המחנה שבויה בקונספציה הזויה על שלום עולמי ולא מסוגלת לנהל מדיניות יצירתית, ערמומית ונועזת מול ההונים החדשים. זה הזמן, מבחינת הרודנים כולם, לפרוץ קדימה. מול ממשל אובמה, זו שיטה שמניבה תוצאות נפלאות במיוחד.

כמו וודרו וילסון במלחמת העולם הראשונה

רק השבוע נחשף כיצד הצליחו החיזבאללה, איראן וסוריה להפחיד את ועדת החקירה הבינלאומית לרצח חרירי ולגרום לה לגנוז ממצאים מרשיעים נגד החיזבאללה ומשתפי הפעולה שלו, בתוך צמרת הממשל הלבנוני. לא סתם מאשימים עכשיו לבנון, איראן וחיזבאללה את ישראל באחריות לרצח חרירי, תוך רקיחת עלילות אלף לילה ולילה.

בעידן אובמה, ההאשמות הללו עוד יגרמו לוושינגטון לתמוך בוועדת גולדסטון חדשה, שתקבע כי אכן אנחנו רצחנו את חרירי, לצד ישו וקנדי. ההתנהלות האובמאית מזכירה באופן מבהיל את המדיניות של וודרו וילסון כלפי גרמניה במלחמת העולם הראשונה.

גם לאחר שהגרמנים התחילו להטביע ספינות אמריקאיות, וילסון לא היה מוכן לנטוש את הקונספציה שטווה ולהכיר במציאות. רק כשהוכח לו שהגרמנים

בונים ברית התקפה נגד ארצות הברית עצמה, נאלץ אביהם הרוחני של ברק אובמה והדמוקרטים לעשות את הבלתי נמנע ולהציל את העולם החופשי משעבוד. כך, קונספציית הטמנת הראש בחול של אובמה מחזירה את ארה”ב מאה שנה לאחור ועלולה להוביל את העולם אלף שנה אחורה – לימי הביניים.

ואנחנו, הלקח שלנו מהמאורעות הקוריאניים הטריים פשטני מאוד. פשוט אין על מי לסמוך חוץ מאשר על עצמנו: אין כל משמעות להבטחות וערבויות מהממשל האמריקאי והקהילה הבינלאומית. גם אצלנו יהיה בידי האויב נשק גרעיני בקרוב, בעוד שמכל עבר טורחים רודנים תוקפנים לבנות יכולת השמדה נגדנו. בנסיבות האלו אסור להעלות על הדעת לוותר על מרכיבי כוח ולהפקיד את גורלנו בידי זרים, ודאי לא בידי הממשל הוושינגטוני הנוכחי.