Obama? Look Who’s Talking

<--

אובמה? תראו מי שמדבר

אובמה נבחר כדי לשנות סדרי עולם. אז מי זה פואד שיגיד לו מה נכון ומה לא נכון לעשות במזרח התיכון ואיך להגיב לאירועים בקהיר?

יעל פז-מלמד | 7/2/2011 11:57

תגיות: חוסני מובארק, ברק אובמה ברק אובמה הוא מנהיג עם אידיאולוגיה. לכן הוא נבחר להיות נשיא ארה”ב, ולכן כהונתו השנייה מוטלת בספק. אידיאולוגיה של מאבק למען זכויות אדם, שוויון, דמוקרטיה, קעקוע משטרים אפלים שמענים אזרחים וזורקים אותם לכלא רק כי התנגדו למשטר אינה מתכון מוצלח להצלחה פוליטית. כך זה בארה”ב – כך גם אצלנו.

נכון לעכשיו אנחנו מעדיפים ראש ממשלה שאין לו אידיאולוגיה או אג’נדה מסודרת ומובנית, עם אפס חזון מנהיגותי שאליו הוא מוביל. רק סקרים וכותרות בעיתונים קובעים את ההתנהלות. לכן יום אחד מחליטים דבר אחד, וביום הבא אחריו הופכים את הקערה על פיה. התרגלנו לאין דרך, ואנחנו כבר לא יכולים אחרת.

שאט נפש ובוז עמוק מעורר בנו מנהיג העולם החופשי שהתייצב נגד מובארק ובעד מיליוני המפגינים נגדו, שקצה נפשם בשלטון המושחת שמקיים נשיא מצרים כבר 30 שנה, תוך התבססות על כוחות האופל של המוחבראת. מה הוא, רשג”ד בצופים, האובמה הזה? מה פתאום הוא מתייצב בגלוי בעד הפגנות של אזרחים מותשים, מתוסכלים, חסרי עתיד? הוא לא מבין כלום בנעשה במזרח התיכון. הוא מגיע עם הערכים שלו אל השכונה הכי מסובכת שישנה, וחושב שאפשר לנהל אותה ככה. וחוץ מזה, הוא לא מגלה שום סולידריות עם האיש שמדכא ביד רמה את אזרחי מדינתו כבר עשרות שנים. במקום לגבות אותו הוא מודיע לו שעליו לעזוב את הזירה וללכת הביתה. זה נשיא זה? זו בושה לאיש החזק ביותר בעולם.

לא אהבת ישראל

כאלו אנחנו. מצווחים בראש חוצות שהמדינה איבדה כל שביב של אידיאולוגיה, של ערכים, אולם מה שאנחנו רוצים באמת זה שלא יבלבלו לנו את המוח עם אותה אידיאולוגיה ואותם ערכים. עזבו אותנו מהכל. תנו לנו “יציבות” כדי שנוכל להמשיך להסתכל בשקט בגמד מ”האח הגדול”. אל תשנו לנו כלום. לא את יחסינו עם הרשות הפלסטינית, שחס וחלילה עוד יביאו לשיחות שלום, ואולי אפילו להסדר כולל, שידרוש מאיתנו ויתורים על “שטחי אבות”. השתגעתם? למי יש כוח להתחיל עכשיו עם ויתורים והסכמים והסדרים? מה רע במה שיש עכשיו?

אובמה הגיע לבית הלבן כדי לשנות סדרי עולם. לא שהוא כל כך מצליח בזה, אבל ברור לגמרי שבהתאם להשקפת עולמו המאוד רחבה ונכונה, הוא לא יכול לתמוך בחוסני מובארק, וגם לא בבנו גמאל. מיהו פואד בן אליעזר, שרץ לכל מיקרופון ומבכה את חברו הטוב, אבי אבות שלטון הפחד והאימים, והאיש שקיבל מאות מיליארדי דולרים מארצות הברית כדי לשפר את חייהם של בני עמו, אבל מעט מאוד מכל זה הגיע באמת לעם. אבל פואד ממשיך לחשוב שהסתלקותו של האיש היא אבדה עצומה. הממשל האמריקאי, לעומתו, סבור שהסתלקותו

היא אינטרס של כל מדינות העולם החופשי, שאסור לו לתמוך בדיקטטורים בשום מקום בעולם.

לא אהבת ישראל הביאה את מובארק ליחסיו הטובים עם ישראל, אלא אינטרסים. כך צריך להיות. המשך קיומו של הסכם השלום ביננו לבין המצרים הוא אינטרס שלהם בדיוק כמו שלנו. לכן יש סיכוי גדול שכל מי שיעמוד בראש האומה המצרית ימשיך לקיים אותו. הפלת שלטונו של מובארק יכולה להביא לתפנית חיובית במזרח התיכון, שאולי תביא לפריצת דרך עם הפלסטינים. הרי יתר דמוקרטיזציה של מדינה כמו מצרים היא אינטרס ישראלי לא פחות מאינטרס אמריקאי.

עשרות מיליונים מצרים עניים ורעבים הם חומר נפץ, שלמזלנו התפוצץ למובארק בפנים, במקום שיכוון נגד ישראל, כפי שתמיד היה בעבר. אולי זה גם הלך המחשבה של הממשל האמריקני, ובראשו אובמה, שמתוך שילוב של אידיאולוגיה ואינטרסים מעוניין באמת בקיומו של תהליך שלום בין ישראל לפלסטינים? אולי הוא רואה את האינטרסים של ארה”ב באופן שונה מזה שפואד רואה אותם? ואולי, רק אולי, כדאי להקשיב גם לו לפני שנוהים אחרי קיתונות הזעם והלגלוג של חברו הישראלי של הרודן ממצרים?

About this publication