הישג ישראלי – והחשבונית בדרך
דן מרגלית
הווטו שהטילה ארה”ב על גינוי הבנייה בהתנחלויות
יכול להירשם כהישג למדיניות הישראלית. תקופה ארוכה נשמעו חששות כבדים שמא במהלך כהונתו של ברק אובאמה בבית הלבן תקרוס חגורת המגן הדיפלומטית שהיא מעניקה לישראל משך שנים רבות.
צפי פסימי זה לא התממש במבחן הראשון של ההצבעה במועצת הביטחון. התוצאה חיובית. בעיקר שוושינגטון עשתה כן בעיצומו של רעש האדמה הפוקד את מדינות ערב ושהיא מילאה בו תפקיד מרכזי, בעיקר בדרמה המצרית.
רק שמאחור מגיחים סימני אזהרה וסימני שאלה המצריכים בירור יסודי. אין ודאות כמה פעמים תיאות אמריקה להטיל וטו בעתיד, ויש ודאות כי היא תגבה מישראל מחיר גבוה תמורת נכונותה להיקלע לבדידות מדינית בלתי מזהירה. בעבר תמכו בה גם כמה ממדינות המערב. שלשום הן נטשו אותה. ממילא אובאמה הטיל את הווטו כמי שכפאו שד. החשבונית המדינית תגיע.
צונאמי מדיני באופק
בדידות זו מעידה גם כי ארה”ב לא רק סייעה בחודש האחרון לערער משטרים ידידותיים אלא שמעמדה נחלש. האמריקנים עשו כל שביכולתם לשכנע את הפלשתינים למתן ולרסן את נוסח ההחלטה כדי שלא ייאלצו לפרוש מן הציבור, משאר 14 המדינות החברות במועצת הביטחון, אבל אבו מאזן דחה אותם. אין, אפוא, מנוס מן המסקנה כי מעמדה של ארה”ב מצוי בנסיגה. אפילו הרשות הפלשתינית אינה חוששת להמרות את פיה למרות התלות הגדולה במשטר זה.
ההיחלשות המדאיגה של ארה”ב מעידה רק על חלק מהבעיה. הנדבך שמעליה הוא, כנראה, שהפלשתינים החליטו לפרוש מהמשא ומתן עם ישראל. הם אינם מעוניינים ב”תן וקח”. כאשר כל העולם לבד מארה”ב מתייצב לצידם הם נהנים מרוח גבית החותרת לקבל החלטה בינלאומית בזכות כינון פלשתין בלי להתדיין עם ישראל על תנאי הקמתה. אם אכן אבו מאזן מעוניין עדיין בפלשתין לצד ישראל.
ההצבעה במועצת הביטחון מעידה שאבו מאזן איבד את עניינו במשא ומתן; ושהוא סבור כי גם אם יפרוש לאיטו מן הבירור עם ישראל לא יאבד את תמיכת המערב המבוהל והנבוך; ושבנתונים אלה צריכה גם ועדת שבעת השרים להתכנס כבימיה הראשונים של הממשלה ולברר עם עצמה מה טבלת המחירים אשר ישראל מעוניינת או רוצה או יכולה לעמוד בה.
ההצבעה טובה לישראל, אבל באופק מתרגש צונאמי מדיני.
Israel’s real threat lies in its bid to become a profane state which is a clear contradiction of Judaism. It is recalled that Ben-Gurion snubbed Rabbis and replaced allegiance to God at the swearing in ceremony with allegiance to a symbolic “Rock of Israel.” “God,” said Ben-Gurion, “did not do enough to deserve this credit.” Furthermore read Ben-Gurion’s this statement:” If I were an Arab leader, I would never sign an agreement with Israel. It is normal; we have taken their country. It is true God promised it to us, but how could that interest them? Our God is not theirs. There has been Anti – Semitism, the Nazis, Hitler, Auschwitz, but was that their fault? They see but one thing: we have come and we have stolen their country. Why would they accept that?”
What sort of peace does a false and illegitimate Jewish state expects in this context?