Edited by Patricia Simoni
השמאלן שאוהב אתכם
הנשיא החדש של התנועה הרפורמית בארה ב רוצה להתקרב לישראל. זו סיבה מספיק טובה לנהל איתו דיאלוג, גם אם עמדותיו אינן נוחות לנו
שמואל רוזנר
הנה העובדות: לתנועה הרפורמית באמריקה יש נשיא חדש. עוד לא נכנס לתפקידו, אבל כבר נבחר. שמו ריצ’רד ג’ייקובס. הרב ריצ’ רד ג’ייקובס. מי שמכירים אותו קוראים לו ריק. את העשורים האחרונים בילה כרב של קהילה גדולה בסקרסדייל שבניו יורק.
יש לו הרבה תוכניות. הוא חושב שהתנועה הרפורמית צריכה שינוי, טלטול. שהיא צריכה להסתגל לעולם יהודי חדש ביתר מהירות. “אנחנו צריכים להפוך את הקהילות שלנו למושכות ביותר מבין הקהילות היהודיות”, אמר לי.
יותר מדי יהודים באמריקה אינם שייכים היום לאף תנועה או זרם, אינם חברים באף מוסד יהודי, אינם קשורים לקהילה יהודית. התנועה הרפורמית, סבור ג’ייקובס, “היא זו שהכי מתאימה לענות על הצרכים שלהם”.
דיברנו בטלפון בשבוע שעבר, שתי שיחות ארוכות. מצער לומר, שאת רוב זמן השיחה נאלצנו להקדיש ליחסיו של ג’ייקובס עם ישראל. רק נבחר, וכבר נאלץ להתגונן: הוא חבר במועצת הרבנים של הלובי השמאלי ג’יי סטריט, הוא חבר בוועד המנהל של הקרן החדשה לישראל, הוא הפגין בשייח ג’ראח. בקיצור, מדובר בשמאלן.
“סימן מדאיג”, כינתה זאת אילנה גודמן בירחון (הימין) קומנטרי. “הוא חבר לקבוצות קיצוניות”, קבע מורטון קליין, איש “ארגון ציוני אמריקה” (הימני). ג’ייקובס ביקש לוודא, כבר בתחילת הדרך, שלא יהיו אי הבנות. “אני מאוד גאה בארגונים שאני קשור אליהם”, אמר, “אך זה לא אומר שאני מסכים עם כל עמדה שלהם בכל נושא”.
ג’ייקובס חבר בלובי היהודי ג’יי סטריט, “אך אינני מוגדר על ידי ג’יי סטריט”. יותר מפעם או פעמיים בשיחה ביקש להדגיש: “אני עצמאי”, כלומר , בוחר עמדה בכל נושא לא לפי תכתיב ארגוני אלא על פי מיטב שיקול דעתי.
ליברמן הוא הסדין האדום
ג’ייקובס התגורר בישראל, למד בישראל, לימד בישראל ומדבר עברית. “אני אוהב את ישראל”, הוא אומר, “חיזוק קשרי התנועה הרפורמית עם ישראל יהיה גבוה בסדר העדיפויות שלי”. אם יצליח או לא, זו שאלה אחרת. קודמו שעדיין מכהן בתפקיד, הרב אריק יופה, גם הוא אוהב ישראל. אך השבוע הודה בבלוג שלו ש”איננו מתווכח עם הטענה שהיהודים הרפורמים בארצות הברית אינם מספיק מחויבים לישראל.
זו נקודה שגם אני העליתי הרבה פעמים” (גילוי נאות: הרב יופה התייחס לטענה שהועלתה בספרי, “שטעטל, בייגל בייסבול”). ואכן , יופה העלה אותה, אך את קשריהם של חברי התנועה הרפורמית עם ישראל לא הצליח לשפר הרבה. ראוי לציין שממשלת ישראל לא הקלה עליו.
ובכל זאת, ג’ייקובס רוצה לנסות לתת עוד דחיפה ליחסים הללו. סיבה טובה לנהל איתו דיאלוג, ולא לשבת ולהתמרמר על כך שהרפורמים
בחרו מנהיג שעמדותיו הפוליטיות אינן נוחות לישראל. וגם אם ברור שמכל בחינה פוליטית הוא לא בהכרח חסיד גדול של הממשלה המכהנת בירושלים, הוא אומר שישמח לקבל “חיבוק מנתניהו”. ישמח להיפגש איתו, לדבר איתו, לשמוע ממנו.
שאלתי: תשמח להתקבל גם אצל אביגדור ליברמן? ויכול להיות שהיה רגע קצרצר של שתיקה לפני שהשיב. ליברמן הוא הסדין האדום האמיתי, מי שיהודי אמריקה מתקשים להבין, מתקשים לקבל. מי שמגביר אצלם את החרדה, ואת התחושה שלא הם מתרחקים מישראל אלא שהיא זו ההולכת ומתרחקת מהם.
ובכל זאת, ג’ייקובס זוכר שמדובר ב”שר החוץ של ישראל” וישמח להיפגש גם איתו. “אני פוגש לעתים קרובות אנשים שונים עם דעות שונות”, אמר . במקרה של ליברמן “ישמח לשמוע אבל גם להשמיע ולהבהיר לו כיצד הדברים שהוא אומר מתקבלים בחוץ ומשפיעים בחוץ”.