Netanyahu’s Speech in Congress Has to Be Convincing and with Guts

<--

נאומו של נתניהו בקונגרס חייב להיות אמיץ ומשכנע

לנאום נתניהו בקונגרס תהיה השפעה מכרעת על מעמדה של ישראל בשנים הקרובות. אסור שיחמיץ אותו

ירון דקל

יש לבנימין נתניהו סיבה טובה להיות מרוצה. חמש עשרה שנים לאחר שנאם בפני שני בתי הקונגרס, ישוב לשם ויהיה לראש הממשלה הראשון שינאם פעמיים בפורום המכובד והיוקרתי הזה. גם הפעם יתקבל נתניהו במחיאות כפיים סוערות. חברי הקונגרס יודעים לכבד את אורחיהם. הם יקומו על רגליהם ויריעו, ולא פעם אחת.

אולם החזות הנעימה והמפרגנת אסור לה שתטעה: בוושינגטון יודעים הכל שממשל אובמה מתייחס בחשדנות לראש ממשלת ישראל. גם מליצי היושר של נתניהו, הנשיא שמעון פרס ושר הביטחון ברק, לא מפיגים את האכזבה השוררת בממשל על רקע תקווה שנכזבה שבכהונתו השנייה כראש ממשלה יוביל נתניהו מהלך נועז ולא ימתין לאירועים שיתרחשו.

לפני חמש עשרה שנה ידע נתניהו להרשים. הוא אמר לחברי הקונגרס את הדברים הנכונים במבטא הנכון. אך עיתוי הופעתו הפעם נותן לנאום הנוכחי משנה תוקף. ארבעה חודשים לפני שעצרת האו”ם תתבקש להכיר בהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית בלא תיאום עם ישראל ולמורת רוחה, לא תהיה זו יומרה לקבוע כי זה עשוי להיות נאומו החשוב ביותר של נתניהו בקדנציה הנוכחית.

בהודעתה על הנאום ציינה לשכת ראש הממשלה כי נתניהו יאמר שהדרך היחידה ליישב את הסכסוך עם הפלסטינים היא להשיג שלום אמיתי שיבטיח את ביטחון ישראל ואת עתידה, ולא “שלום על הנייר”, כלשונו. נתניהו כמובן צודק, אבל חברי הקונגרס, ובמיוחד שניים שלא יהיו שם – ברק אובמה והילארי קלינטון – לא יסתפקו בנאום של סיסמאות.

משום כך נוטל נתניהו הימור לא קטן בהחלטתו לנאום. הנאום הזה עשוי לקבוע אם ארצות הברית תתייצב נגד המהלך העולמי לתמוך בפלסטינים בספטמבר. במילותיו של אהוד ברק ניתן לקבוע, שנאום נתניהו יכריע אם ממשל אובמה יבלום את הצונאמי המדיני המתרגש ובא.

המעוז האחרון

הנאום עשוי לקבוע מה יהיה מעמדה של ישראל בשנים הבאות, בהיותה של ארצות הברית המשענת היחידה האיתנה שנותרה. הוא גם עשוי לקבוע את מעמדו של נתניהו. אין כמוהו להכיר את מוקדי הכוח בוושינגטון ואת יחסי הכוחות ביניהם טוב מכל פוליטיקאי ישראלי.

כמי ששביעות רצונו על הניצחון הרפובליקאי בבחירות האחרונות לקונגרס היתה לשם דבר, צריך נתניהו להחליט למי הוא פונה. האם לרפובליקאים, על מנת שבפתח שנת בחירות בארצות הברית יכפו מהלך פרו ישראלי מובהק על הנשיא הדמוקרטי אובמה, בניגוד לרצונו, או שהוא מדבר ישירות לנשיא ולשרת החוץ, שיהיו קשובים לדבריו יותר מכל אחד אחר.

הבחירה בקונגרס האמריקאי כזירה לנאום מדיני לפני ספטמבר היא בחירה טעונה ומורכבת, שגובלת בהימור. יש להאמין שראש הממשלה לוקח הימור מחושב. בשעה שהתמיכה בישראל בעולם קורסת והפלסטינים נוחלים הצלחה אחר הצלחה, ובימים בהם גם ידידים טובים

כאנגלה מרקל משמיעים קולות ביקורתיים כלפי ראש הממשלה ומרימים יד נגד ישראל במועצת הביטחון, נותר הקונגרס האמריקאי אי של שפיות ויציבות בתמיכתו בישראל.

הקונגרס האמריקאי הוא המעוז האחרון על קו התעלה בהתרגש הצונאמי המדיני. רק בשבוע האחרון אישר הקצאת 205 מיליון דולר להמשך הצטיידות צה”ל ב”כיפת ברזל”. אם לא ירים נתניהו את נטל השכנוע בהופעתו בפני חברי הקונגרס לגבי רצינות כוונותיו לפתרון הסכסוך אם תהיה זו רק הפקה של הצהרות שהאמריקאים כבר שמעו, אם ישתמע שנתניהו ימתין לאירועים ולא ייזום דבר, הוא עלול לאכזב את שומעיו.

אם יחושו חברי הקונגרס כי ראש הממשלה עשה בהם שימוש לא מושכל – אפשר שגם את המעוז האחרון נאבד. נתניהו נטל על עצמו משימה קשה ומרכבת. נאומו חייב להיות אמיץ, בהיר ומשכנע. לא רק בגלל התקווה לשלום שכבר מזמן כבתה, אלא גם בגלל מה שעשוי להתרחש בספטמבר אם לא יהיה כזה.

הכותב הוא הוא מגיש “הכל דיבורים” בקול ישראל ופרשן פוליטי