Obama's Speech: Back to Bush's Outline?

<--

נאום אובאמה: לשוב למתווה בוש

איזי ליבלר

כבוד הנשיא שלום,

רבים מאיתנו מוטרדים מכך שנראה כי אימצת את הנרטיב הערבי שמתעלם מהעובדה כי מדינת היהודים היא שסבלה מאלימות מצד שכנותיה בעימותים שקדמו למלחמת 67′, וכי לרוב הישראלים כיום – כולל ראש ממשלתנו – אין שום רצון לשלוט על ערבים. ייתכן שאיננו מסכימים על היקף השטח שהחלטה 242 של האו”ם מאפשרת לנו להחזיק. אך הדיון נוגע לאחוזים מינוריים. שני ראשי ממשלה ישראלים אפילו הציעו לפלשתינים יותר מ-90 אחוזים מן השטחים האלו – וזכו לדחייה.

אנו מתעמתים במשך שנים עם איראן איסלאמית וקסנופובית, העומדת על סף השגת יכולת גרעינית. מדינה אשר שבה ומכריזה על כוונתה למחוק אותנו ממפת העולם. כעת שרוי העולם הערבי כולו בתהליך מייסר של מהומות מהפכניות. אך ייתכן שהמשטרים החדשים יתגלו כמחויבים עוד יותר לאיסלאם הרדיקלי מאשר האוטוקרטיות המושחתות שקדמו להם. בסופו של תהליך זה אנו עלולים למצוא את עצמנו שוב מוקפים במדינות שמחויבות לחורבננו. בהקשר זה, כבוד הנשיא, שואלים הישראלים: למה בדיוק אתה מצפה מראש הממשלה נתניהו ומממשלתו?

אחרי הכל, הנסיגה החד-צדדית מעזה היא שהובילה לכך שתוגמלנו בירי טילים מוגבר. ומאז בחירתך לנשיאות, ישראל היא זו שנקטה את כל הוויתורים. בשנה שעברה ביצע נתניהו צעד חסר תקדים כאשר כפה הקפאה של עשרה חודשים על הבנייה בהתנחלויות, אפילו באזורים אשר אין ספק כי יישארו חלק מישראל. כמו כן, הוא התחייב כי ממשלתו תתמוך בפתרון שתי מדינות – ובכך ביצע שינוי מדיניות עצום במפלגתו.

מאידך גיסא, מלבד מתן הצהרות פתלתלות התומכות בשלום – אשר אף הן הוסתרו מבוחריהם – המנהיגים הפלשתינים סירבו להתפשר ולו על נושא אחד ואפילו לא הסכימו לשאת ולתת עימנו.

רבים מאיתנו מאמינים כי מטרתו העיקרית של עבאס, בדומה לקרוביו בחמאס, היא פירוקה של הריבונות היהודית ולא הקמתה של מדינה עצמאית. אתה יודע שחמאס הוא ארגון רצחני המחויב להשמדתם של כל היהודים. אך האדם שאתה מתעקש שהוא פרטנר מתון לשלום בחר להתאחד עם האיסלאמים הפסיכוטיים האלו. ולבסוף, כבוד הנשיא, מילה בנוגע לזכותנו להגן על עצמנו. אם הרשויות בקובה או במקסיקו היו מאשרות ירי טילים המכוונים לאזרחים אמריקנים – האם היית קורא לאיפוק? אני מפציר בך להשיב על כנם את העקרונות שהותוו על ידי ממשל בוש, עקרונות שאותם זנחת. אני מתייחס לדחייה המרומזת של זכות השיבה לפליטים פלשתינים; להכרה בשינויים הדמוגרפיים בהתייחס לגושי ההתנחלויות העיקריים ולוויתור על הבקשה לנסיגה לקווי שביתת הנשק של 1949. כבוד הנשיא, לפני נאומך המתקרב, תבחן מחדש את המדיניות הנוכחית שלך.