After the Hit: Obama Doesn't Have to Fear Anymore

<--

אחרי החיסול: אובמה כבר לא צריך לחשוש

לנשיא ארה”ב תהיה כנראה קדנציה שנייה. הוא ירצה להטביע חותם, לעשות שלום. אם נתניהו עוד יהיה הפרטנר אז מישהו מהם יהיה בצרות

בן כספית

*******************

תמונת הניצחון

וברצינות: השיחוק עם בן לאדן קרה לאובמה בעיתוי מושלם. בימים אלה אמורים המועמדים הרפובליקנים השונים להחליט מי יתמודד על הנשיאות ב-2012. אלה הם ימי ההכרעה. עכשיו כשנקודת החולשה הדרמטית ביותר של אובמה נמחקה מהקמפיין, כשאף אחד לא יוכל יותר לזלזל בנחישותו, ביכולתו “לענות לטלפון בשלוש בבוקר”, נעלם הנשק המרכזי של הרפובליקנים מהארסנל.

במצב כזה, ספק אם מועמדים רפובליקנים איכותיים יחליטו לרוץ נגדו. הרפובליקנים הרציניים יגידו לעצמם, בשביל מה לי הצרות האלה עכשיו? עדיף לדחות את המרוץ ל-2016, כי אז לא ירוץ נשיא מכהן (אובמה יהיה אחרי קדנציה שנייה), גם סגן הנשיא ג’ו ביידן יהיה מבוגר מדי, זו תהיה שנת ההזדמנות הגדולה של הרפובליקנים. לא 2012. ולכן עיתוי הריגתו של בן לאדן השבוע היה מושלם. נכון, העיתוי הטוב ביותר הוא שבוע לפני הבחירות עצמן, אבל גם השלב של חימום המנועים וגיוס הכספים הוא שלב קריטי, ואובמה לקח אותו בנוקאאוט.

כדאי לשים לב גם לתמונה ששחרר צוות התקשורת של אובמה מהחדר שבו הצטופפו ראשי הממשל, וצפו בשידור הישיר של המבצע. אובמה יושב על הכורסה הקטנה יותר, משמאל, לידו גנרל במדים, ומביט בשוויון נפש במסך, אבל העיניים נמשכות דווקא לשרת החוץ קלינטון, בצד הימני של התמונה. קלינטון מביטה במסך בעיניים קרועות לרווחה, וידה האחת מליטה את פיה, בתנוחת בהלה/תדהמה, כאילו היא מנסה למנוע מצווחה סוררת להמלט בשוגג מגרונה.

מתוך מאות תמונות שצולמו במהלך האירוע, בחר הבית הלבן לשחרר החוצה, ביום שאחרי, דווקא את התמונה הזאת. תמונה שיש בה לא מעט מצ’ואיזם, תמונה שמחזירה את שרת החוץ של ארצות הברית ומי שניסתה לקרוא תיגר על ברק אובמה לעמדת האישה הקטנה שלצדו.

יש כאן נקמה קטנה, שמוגשת קרה, אבל טעימה. בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, כשקלינטון התמודדה עם אובמה, הייתה זו היא שהעלתה לסדר היום את הסוגיה אם הסנטור הצעיר והזוטר משיקגו יהיה מסוגל לענות לטלפון האדום בשלוש בבוקר, ומה הוא יעשה אם יתקבל מידע מודיעיני על מקום הימצאו של אוסמה בן לאדן.

אובמה אמר אז שאם הפקיסטנים לא יעצרו את בן לאדן כשיגיע מידע עליו, ארצות הברית תעשה את זה. קלינטון חבטה בו, ואמרה שאין שום צורך להמתין לפקיסטנים. עם בן לאדן צריך לסגור חשבון מהר וחזק, ולא לחכות לטובות של אחרים. חלפו שנתיים וחצי, ואובמה הוא זה שסוגר חשבון. עם בן לאדן, וגם עם קלינטון. מה שמוכיח שבכל מה שקשור לפוליטיקה אמריקאית פנימית, האיש הוא מאסטר אמיתי.

אובמה – “לישראל”

כדי להשלים את הניצחון, הוא ביקש מקודמו הנשיא ג’ורג’ בוש להתלוות אליו לביקור בגראונד זירו, שערך אתמול. תמונת מנצחים כזו של אובמה, חוזר למקום האסון אחרי שחיסל את האיש הרע, וג’ורג’ בוש מבויש לצדו, יכלה להיות התמונה שתכריע את הקדנציה הבאה. אבל בוש, באצילות, ויתר על התענוג. “זה הרגע שלך”, אמר לאובמה. כל שנותר הוא להיזכר בתמונות מקבילות אצלנו, כשקורה משהו טוב, איך ממהרים כל הפוליטיקאים המיוזעים, אלה שקשורים לאירוע וגם אלה שלא, להידחק ולהיצמד לשולי אדרתו של המצולם הראשי, ולנסות לקושש להם מקום בתוך הפריים.

ביום רביעי שעבר, במנהטן, בשדרה החמישית, השתתף אובמה באירוע גיוס כספים לקמפיין שלו. היו שם כ-60 אנשי עסקים, רובם מיליונרים כבדים, מוול סטריט. צריך להבין, אנשי וול סטריט אוהבים את אובמה כמו שיצחק תשובה אוהב את ששינסקי. ועדיין, אובמה הקדיש לחבורה הזו יותר משעתיים. הוא ענה על כל השאלות.

אפשר להניח שאחוז היהודים באירוע היה גבוה במיוחד, גם במונחים ניו יורקיים, ועדיין, אף שאלה שנשאל אובמה לא הייתה בנושא ישראל. שאלו על לוב, על מצרים, על סוריה, על מחירי הנפט, על מדיניות הפנים, על סין, על הכלכלה. לא שאלו על ישראל. מה שאומר שהסיפור שלנו, עם כל הכבוד, לא באמת מעניין עכשיו את האמריקאים. גם לא את אובמה.

כן, ספטמבר יגיע בסוף, וגם הוא יידרש לעניין, אבל לא בטוח שיחליט לקפוץ למים באמת. בשביל זה יש קדנציה שנייה (אם תהיה). אז , הוא יהיה אובמה אחר, מסוכן בהרבה מהיום.

בסוף אותה ארוחה במנהטן עבר אובמה ולחץ ידיים לאנשים. אחד מהם, יהודי עשיר במיוחד, לחש לו “הגיע הזמן שתבקר בישראל”. אובמה לחש לו חזרה: “עובדים על זה”. השאלה היא על מה עוד הם עובדים. האם ממשל אובמה יקדיש אנרגיה בשנה הקרובה להשגת הסדר ישראלי-פלסטיני? האם יניח את התוכנית הנשיאותית המפורסמת? לגמרי לא בטוח. העובדה שדן שפירו, שהחזיק בתיק הזה עד עכשיו, מונה לשגריר ארצות הברית בישראל, אינה ברורה.

שגריר, עם כל הכבוד, הוא לא הגורם המוביל במהלכים כאלה. מבחינת נתניהו, יש כאן שתי בשורות מנוגדות. הראשונה טובה, כי יכול להיות שאובמה לא מתכוון להתעסק איתו יותר מדי בשנה הקרובה. השנייה רעה, כי יכול להיות שלאובמה תהיה קדנציה שנייה. בקדנציה שנייה, שבה אין שום צורך לדאוג להיבחרות מחדש, אובמה ירצה להטביע חותם, להשיג מורשת, לעשות שלום. אם נתניהו עדיין יהיה הפרטנר שלו, מישהו מהם יהיה בצרות.

*****************************