Herzliya: Infiltrating the July 4 Celebrations in the City

<--

הרצליה: הסתננו לחגיגות ה-4 ביולי בעיר

סביר להניח שה’ באייר לא אומר דבר לאמריקאים, אבל 4 ביולי אומר המון לישראלים. בשבוע שעבר חגגו מאות מתושבי השרון את יום העצמאות של ארצות הברית כאילו נולדו שם. תומר קרן הסתנן אל הזירה הכי תוססת בהרצליה וליקט אינסוף סיבות למסיבות. גוד בלס אמריקה!

תומר קרן

אוי, כמה שאנחנו אוהבים את אמריקה. מה לא היינו מוכנים לעשות כדי להיות הכוכב ה-51 בדגל האמריקאי. אך אם נרצה וגם אם לאו – אנחנו חלק אינטגרלי מהמידל איסט, הרחק מהדוד סם.

למרות המרחק העצום, 4 ביולי – שנחגג השבוע בפאב ברבן סטריט בהרצליה פיתוח, מרחק יריקה מביתו של נציגו של ברק אובמה בארץ הקודש – היה הדבר הכי קרוב לדבר האמיתי.

מאות אזרחים ישראלים חגגו בשרון את יום העצמאות ה-235 של האחות הגדולה שלנו בצורה הכי גרנדיוזית שיכולה להיות. אפילו ביום העצמאות של ישראל, זה שמתקיים כל שנה בסביבות ה’ באייר, לא רואים חגיגה כזאת.

“הישראלים מבינים שאמריקה, עם כל הביקורת על אובמה, היא החברה הכי טובה שלנו ובלעדיה אין לנו זכות קיום פה”, מסביר עדי חכמי, הבעלים של הברבן סטריט את השמחה המזוקקת של החוגגים. “במובן מסוים יום העצמאות של אמריקה הוא גם יום העצמאות שלנו. זו עוד סיבה למסיבה”.

ולא רק הברבן סטריט היה מוקד לחגיגות 4 ביולי. במקומות שונים ביישובי השרון חגגו תושבים ישראלים רבים את יום העצמאות האמריקאי. “לישראלים חשוב להגיד תודה לאמריקה על כל מה שהיא נותנת להם”, מסבירה מרילין רונן, שעלתה לישראל לפני 25 שנה. “והתודה שלנו היא בהשתתפות בחגיגות של האמריקאים”.

בישראל הכול מושחת

יום שני שעבר, 23:30. פאב ברבן סטריט, הרצליה פיתוח. חכמי, הבעלים של הפאב, עולה על הבמה ודופק ביצוע מחשמל ל”Born in the USA” (בלי לבייש את המלך ספרינגסטין) ונותן את האות לפתיחת חגיגות יום העצמאות של אמריקה.

המסיבה בפאב ההר צלייני, שנערכה בסגנון ניו אורלינס, משכה כ-300 איש, רובם ככולם ישראלים שחיפשו סיבה טובה לצאת באמצע השבוע מהבית ולהניף את הדגל האמריקאי בגאווה.

בזמן שעל הבמה הופיעו אלקטריק בלו וג’ם

אין דה הולי לנד, על השולחנות פיזזו מלצריות עטופות בדגלי ארצות הברית, ובתוך הגיגית שהוצבה בכניסה השתכשכו במים בחורות יפהפיות עם בירה ביד אחת ודגל ארצות הברית ביד האחרת.

באותם רגעים כולם יכלו לדמיין שהם נמצאים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. “אני אוהבת את אמריקה ומתה לטוס לשם”, אומרת מורן אהרון (23), תושבת הרצליה פיתוח. “יש שם את המוזיקה הכי טובה, את הסרטים הכי טובים. מבחינתי, זאת הארץ המובטחת”.

ומה עם ישראל?

“עזוב, הכול פה מושחת”, היא מפטירה. “הלוואי שארצות הברית תכבוש אותנו ואנחנו נהיה אמריקאים לכל דבר”.

אדריאן, הברמן האמריקאי, מוזג לי שליש בירה וקורץ לי בעינו. “זה בסדר, בן-אדם. הכול קול. ישראלים ואמריקאים הם החברים הכי טובים בעולם. אנחנו מבינים אחד את השני, אנחנו חוגגים יחד. יש לנו פרטנרשיפ לכל החיים”.

גם במסעדת Black חגגו את יום העצמאות האמריקאי. לצורך כך הכין השף צחי בוקששתר את ההמבורגר הגדול ביותר במדינה, במשקל 1.1 ק”ג.

התאחדות עולי אמריקה וקנדה ארגנה ביום החגיגי הפנינג גדול באצטדיון קראפט, ליד בית החייל בירושלים. התפריט העשיר כלל מוזיקה, בעיקר רית’ם אנד בלוז וקאנטרי, הופעות, תחרויות ספורט לכל המשפחה, משחקים ודוכני אוכל. להערכת המארגנים השתתפו באירוע כ-3,000 איש, מחציתם מאזור השרון.

הזמרת סוזי מילר, אגדה אמריקאית בפני עצמה, הייתה כוכב האירוע. “אני שמחה להופיע מול ישראלים שאוהבים את אמריקה, ובייחוד אם הם חוגגים או מציינים בצורה כלשהי את 4 ביולי”, היא אומרת.

“כשאני רואה את דגלי ארצות הברית וישראל מתנופפים יחד אני מתמלאת גאווה. אמריקה וישראל הן מדינות אחיות שעוזרות זו לזו, גם אם לפעמים יש נשיא שלא כל כך אוהב את ישראל”.

מילר יודעת דבר או שניים על נאמנות לשתי מדינות. “גם אני פטריוטית כפולה. יש לי סיפור אהבה עם שתי מדינות: ארצות הברית וישראל, את שתיהן אני אוהבת מעומק לבי”.

באופן אישי, איך את חוגגת את יום העצמאות האמריקאי?

“פעם הייתי חוגגת בכל 4 ביולי עם כמה חברים שהכרנו בארצות הברית. אך כמה מהם חזרו לאמריקה והחבורה התפרקה. היום כדי לחגוג את יום העצמאות האמריקאי אני פותחת את Fox news, ונזכרת איך הייתי חוגגת כשחייתי באמריקה. היינו עושים ברביקיו בחצר, מזמינים אלינו חברים ובני משפחה, שרים, שומעים מוזיקה ורוקדים. בלילה היו זיקוקין דינור וביום מצעדים ברחובות”.

און לוי, תושב רעננה, נמצא הרבה על הקו ישראל-ארצות הברית. הוא ממריא לשם בכל פעם שהוא רוצה לבקר את אחיו גיל שמתגורר בבברלי הילס. “אני מת על ארצות הברית. הכול שם גדול מהחיים, כמו בסרט, ולאנשים שאוהבים שופינג זה דבר נפלא”, הוא אומר בלהט. “בארץ כשעושים סייל מעלים את המחיר כדי להוריד אותו. שם זה סייל אמיתי. חולצה של 48 דולר נמכרת ב-6 דולרים”.

אז הכול מסתכם במחיר של חולצה?

“ככל שחולף הזמן, אתה רואה שכמעט כל דבר אמריקאי נמצא גם בישראל. אבל יש עדיין משהו מהפנט בארצות הברית. במרכזי הקניות אתה רואה את הגודל, את העוצמה ואת המרחקים. מעבר לזה, יש גם נימוס אמריקאי. פארק מים יכול להיות עמוס ומפוצץ ועדיין לא תמצא את עצמך מקלל וכועס כמו בפארק מים בארץ. זאת תרבות אחרת”.

שמחים יותר מהאמריקאים

בחגיגות העצמאות של האמריקאים לא השתתפו רק צעירים או בני גילו של אובמה. בכמה בתי דיור מוגן בשרון ציינו את המאורע המיוחד בארוחת צהריים בסגנון אמריקאי, ארוחה שלוותה בהופעה של זמר קאנטרי.

“שנים רבות חגגנו את יום עצמאות של ארצות הברית בקרב חבורה של דוברי אנגלית: אמריקאים, בריטים וגם דרום אפריקאים”, מספרת מרילין רונן, שעלתה לארץ מארצות הברית לפני 25 שנה.

“הרבה ישראלים הגיעו מכיוון שרובנו נשואים לישראלים נהגנו לעשות גריל בחצר ולחגוג”.

כשרונן נשאלת על המנהג של ישראלים לחגוג את יום העצמאות האמריקאי, היא מסבירה כי בכך הישראלים מכירים תודה לארצות הברית.

“לפני כמה שנים ראיתי ביום העצמאות של ישראל ילדים מחלקים בצמתים דגלים של ישראל וגם של ארצות הברית. זה מאוד הצחיק אותי. יש ישראלים שהיום הזה יותר חשוב להם מאשר לאמריקאים. הבת שלי התקשרה לשאול אם אני יכולה לעשות לה בייביסיטר. היא שכחה לגמרי שזה 4 ביולי”.

מיכאל שיחור, תושב כפר מל”ל שהתגורר שנים רבות בארצות הברית, אומר כי הישראלים מכירים את המעצמה הגדולה בעולם רק באמצעות סרטים ואתרי תיירות, ולא ממש בקיאים באורח החיים האמריקאי. “השתתפתי בהרבה מסיבות עצמאות של אמריקה בכל העולם ולא ראיתי שמחה וחדווה בעצמאות האמריקאית כמו במסיבות הישראליות”, הוא אומר.

“אני מבין שהאורחים בבית השגריר האמריקאי משתתפים בשמחה, אבל תושבים שאין להם כל נגיעה לארצות הברית חוגגים את עצמאותה? זה נשגב מבינתי. יש ישראלים שמגיעים מרוסיה או מקולומביה וחוגגים את יום העצמאות של המדינות שלהם, אבל לא תראה ישראלים שחוגגים את יום העצמאות של קולומביה”.

גם שיחור סבור שהחגיגות של הישראלים ב-4 ביולי באות ממקום של הבעת הערכה ותודה לתמיכה של אמריקה. “נכון שבתקופה האחרונה הקשר קצת התערער, אבל הוא עדיין חזק מאוד. התרבות שלנו אמריקאית.

“אנחנו מאזינים לשירים באנגלית וצופים בסרטים באנגלית. אנחנו רצים לראות סרטים אמריקאיים סוג ב’ ולא רואים סרטי איכות צרפתיים. ביבי נחשב לגדול המסבירים שלנו רק כי הוא דובר אנגלית מעולה, וזה לא משנה מה הוא אומר”.

סקר שנערך בשנה האחרונה בנוגע ליעדי הגירה העלה כי 85 אחוז מהישראלים היו מוכנים להגר לארצות הברית. “מכיוון שלא כולם יכולים לגור בארצות הברית, אז הם חוגגים את יום העצמאות שלה ומרגישים כמו אזרחים לרגע”, מסכם שיחור.

“רוב הישראלים לא ממש מכירים את ארצות הברית ועושים אידאליזציה לחיים שם. אנחנו רואים בתים גדולים ומכוניות גדולות ולא מבינים שאמריקה האמיתית נמצאת מחוץ להוליווד. כמעט לא תמצא ישראלים בטקסס או בממפיס, אבל זה הלב האמיתי של אמריקה”.

About this publication