Who Is a Jew, U.S. Edition

<--

מיהו יהודי, גרסת ארה”ב

טובי הדמוגרפים שניסו לכמת את מספר היהודים באמריקה נכשלו. הנצרות והיהדות הפכו לסלט דתי שלא ניתן לבודד את מרכיביו

שמואל רוזנר | 25/10/2011 4:24

תגיות: ארה”ב,יהודי ארה”ב לדמוגרפים יש תפקיד מוגדר: הם צריכים לספור אנשים. בהתאם לכך לדמוגרפים של יהדות אמריקה גם כן יש תפקיד: לספור יהודים אמריקאים. עד כאן הכל ברור, מוסכם. מכאן והלאה – מחלוקת.

בתחילת השבוע התכנסו בכירי הדמוגרפים של יהדות אמריקה, וגם כמה סוציולוגים והיסטוריונים ומנהיגי קהילות, ליומיים של דיונים באוניברסיטת ברנדייס. אין להם מושג כמה יהודים יש באמריקה. אין להם מושג כמה – כי אין להם מושג את מי לספור. ואף אחד לא עוזר להם.

ארגון הגג של הפדרציות, ששבע רוגז וביקורת אחרי הסקר הלאומי האחרון של יהדות אמריקה לפני עשר שנים, בחר בטקטיקה מנצחת: מפסיקים לספור. אם לא סופרים, אין על מה להתווכח. מצד שני, אם לא סופרים גם לא יודעים. כמה יהודים יש, ומי היהודים הללו, ומה הם עושים ומה הופך אותם ליהודים, ואיך. אפשר לקוות שמתישהו בכל זאת יחזרו לספור.

הנה דוגמה לשאלה שצריך להחליט איך מתייחסים אליה: האם יהדות היא עניין של אמונה (באלוהים הנכון) או של התנהגות (ביום כיפור) או של תורשה (הורים יהודים) או של הגדרה עצמית (אני יהודי). כל הגדרה תשנה את מספר היהודים, ותשרטט מחדש את גבול הקהילה.

דברה קאופמן, מאוניברסיטת נורת’ווסטרן, נתנה דוגמה לקשיים שמייצרת אמריקה המודרנית למשרטטי גבולות: צעיר אמריקאי שעיקר פעילותו היהודית הוא מפגש קבוע, בכל יום שישי בערב, עם חברים. הם מתכנסים, משוחחים, שרים. בעיקר שרים. מנהג יפה.

ובסופו של כל מפגש המנון הסיכום הקבוע: “אמייזינג גרייס”. “כשהוא שומע ‘אמייזינג גרייס’ הוא יודע – שבת”, סיכמה קאופמן לצהלת הנוכחים. “אמייזינג גרייס” הוא המנון דת נוצרי מוכר מאוד. וזאת היהדות של הבחור הצעיר הזה. “פעם הייתי אבוד, אבל עכשיו נמצאתי; הייתי עיוור, עכשיו אני רואה”.

אמור לי את הגדרת הקבוצה שלך ואומר לך מי היהודים שלך

יש הרבה יהודים באמריקה שמנהגיהם דומים במידה לאלה של יהודי ישראל. ליל הסדר בפסח, דבש בראש השנה, נרות בחנוכה. ויש הרבה שלא. כרבע – רבע! – מכלל האמריקאים הולכים לפעמים גם לתפילות של דתות אחרות. זה לא המצב הישראלי.

אלן קופרמן ממכון המחקר “פיו”, שהציג את הנתון הזה, סיפר גם שכרבע מהאמריקאים מאמינים שיש כוחות “רוחניים” לעצים, להרים או לקריסטלים. בזה הם כנראה דומים לנו יותר. אבל תמיד צריך לזכור ש”יהודים אמריקאים” כנראה דומים ל”אמריקאים” הרבה יותר מכפי שהם דומים ל”יהודים”. זו קבוצת ההתייחסות המיידית שלהם. הדבר מעורר שאלות מעניינות גם בתחום המחקר, למשל האם אפשר בכלל להשוות יהודים משם ומכאן. האם יש בכלל משמעות להשוואה כזאת.

צ’רלס קדושין הוותיק הזכיר

כי בקבוצות שונות מגיבים אחרת לאותן שאלות מחקר בגלל שההקשר של המשיב שונה. להדליק נר חנוכה בישראל ולהדליק נר חנוכה באמריקה זה לא בדיוק אותו מנהג. המקור דומה – ההקשר אחר (אגב, יהודים אמריקאים מדליקים נרות מסיבות “דתיות” הרבה יותר מבני דתות אחרות).

אם לחזור לסיפור על “אמייזינג גרייס”: לשיר המנון נוצרי בישראל ולשיר המנון כזה באמריקה גם זה לא אותו דבר. ההקשר קובע. אז מיהו יהודי באמריקה? אין “יהודי” באמריקה.

יש כל מיני “יהודים”, מסוגים שונים, העונים להגדרות שונות ומשתנות, חמקמקות. אמור לי איך אתה מגדיר את הקבוצה, ואומר לך מי היהודים שלך. לחייהם של חוקרים זה מוסיף נדבך של עניין. לחייהם של מנהיגים ומעצבי מדיניות זה רק מעמיק את התסבוכת.