Another Blow to the Peace Process

<--

מכה נוספת לתהליך השלום

פרישתו של דניס רוס מסמלת את חשיבותו הפוחתת של תהליך השלום בעיני הנשיא האמריקאי בפיתחה של שנת בחירות ומהווה פגיעה באינטרסים הישראליים בוושינגטון

בן טיין

ראשית, גילוי נאות. בעבר עבדתי אצל דניס רוס, הוא היה פרופסור שלי באוניברסיטת ג’ורג’טאון ואני מעריך ומחבב אותו גם מקצועית וגם אישית. אין ספק שהוא דיפלומט מן השורה הראשונה, וזו רק סיבה אחת שבעתיה אני מצר על פרישתו מתפקיד היועץ הבכיר לנשיא ארה”ב ברק אובמה.

סיבה אחרת וחשובה יותר היא שישראל מאבדת חבר ותומך קרוב שהיה מקורב מאוד לתהליך קבלת ההחלטות בממשל בוושינגטון, הבין טוב יותר מכל אנשי אובמה האחרים את הפוליטיקה הישראלית וידע לשלב בין האינטרסים הישראליים ובין הצרכים הפוליטיים האמריקאים.

פרישתו מסמלת את חשיבותו הפוחתת של תהליך השלום בעיני הנשיא האמריקאי בפיתחה של שנת בחירות וכן מהווה פגיעה באינטרסים הישראליים בוושינגטון.

דמות שנויה במחלוקת

עזיבתו של רוס מצטרפת לפרישות נוספות של צוות תהליך השלום במזרח התיכון של הנשיא ברק אובמה ולמעשה מפוררת אותו לחלוטין. השליח המיוחד ג’ורג’ מיטשל עזב לפני מספר חודשים וסגנו דיוויד הייל ממלא כעת את התפקיד.

מוכשר ככל שיהיה, הייל הצעיר איננו תחליף לדמות כה בכירה כמו מיטשל, הסנאטור לשעבר. יועץ נוסף שעזב הוא דן שפירו שמונה לשגריר בישראל. שפירו, מצעירי צוותו של אובמה, היה ממונה על הקשר עם הקהילות היהודיות בזמן מסע הבחירות הארוך של הנשיא אל הבית הלבן ונשלח לישראל כדי לחזק את היחסים בין

ירושלים לוושינגטון לקראת בחירות 2012.

בקרב מחנה השלום הישראלי דמותו של רוס שנויה במחלוקת. מצד אחד, אין ספק שהוא מכיר את נבכי הפוליטיקה הישראלית ומבין שאם צריכים להניע תהליכים מדיניים, ייתכן ופוליטיקאים אמריקאים בכירים יצטרכו, למשל, לפגוש גם במנהיגי ש”ס על מנת לקבל את תמיכתם.

מצד שני, כך נטען, רוס דגל תמיד בגישה הגורסת כי לממשלת ארה”ב אסור להפתיע את ממשלת ישראל ויש לתאם עמה מראש כל מהלך מול הרשות הפלסטינית. על כן, הוא עורר את חמתם של הפלסטינים אשר ראו בו מתווך לא הוגן.

חלל שיהיה קשה למלא

אפשר להסכים עם גישתו של רוס ואפשר שלא, אבל גם מבקריו יודו שמשמעות עזיבתו היא מכה קשה לתהליך השלום, מאחר ובשלוש השנים האחרונות הוא ניהל את נסיונות ההחייאה של התהליך וכרגע לא נראה מי שימלא את מקומו בבית הלבן.

גם בנושא האיראני מילא רוס תפקיד חשוב והוביל לאורך זמן רב את מערך האסטרטגיה האמריקאי מול תוכנית הגרעין של איראן. הוא היה בין היועצים הבכירים שלחמו להגברת הלחץ האמריקאי והבינלאומי על איראן, ומספר פעמים ביקר במדינות מפתח כדי לגייס תמיכה בסיבוב נוסף של סנקציות שיקשו על המשך התחמשותם של האיראנים.

אין ספק שעם לכתו נוצר חלל שיהיה קשה מאוד למלאו. המסקנה לפיה לממשל בוושינגטון אין כל כוונה לחדש את התהליך במהלך שנת הבחירות הקרובה מדאיגה. האמריקאים יתרכזו השנה בבעיות הכלכלה שלהם ובאסטרטגיית היציאה של צבאם מעיראק ומאפגניסטן.

במזרח התיכון אין “לוקסוס” של שנת בחירות. הייאוש בצד הפלסטיני גובר ותהליך השלום הגוסס זקוק בדחיפות להחייאה מחדש. חבל שדניס רוס לא יהיה שם כדי להצילו.