Obama’s Charge

<--

האחריות של אובמה

נשיא ארה”ב אמנם חגג את היציאה מעיראק, אך הוא מותיר שם למעשה חבית חומר נפץ שממנה עשויה לסבול גם ישראל

נדב איל

בנאומו החגיגי ביממה האחרונה אמר ברק אובמה כמה מילים שעשויות להתברר כהרות אסון עבורו. מילים שאולי עוד נשמע עליהן בתשדירי הבחירות של הרפובליקנים, ואם לא שם – אז בספרי ההיסטוריה. כך אמר נשיא ארצות הברית: “אנחנו משאירים מאחורינו עיראק ריבונית, שאיננה תלויה באחרים ונהנית מיציבות, עם ממשלה מייצגת שנבחרה על ידי העם”.

זהו אחד המשפטים הבלתי מדויקים ביותר על עיראק של ימינו, אולי לבד מהחלק על ממשלה מייצגת (וגם זה לא מעורר תקווה). עיראק איננה ריבונית, להפך. המדינה שם איננה מחזיקה במונופול על הפעלת אלימות; היא בהחלט תלויה באחרים – מילא בארצות הברית, עכשיו יותר ויותר באיראן; והיא איננה נהנית מיציבות, אלא סובלת מסממנים של מדינה כושלת.

אובמה הוא שהוביל את היציאה מעיראק ואת סיום המלחמה, את זה אי אפשר לקחת ממנו – אבל הוא גם זה שיישא באחריות אם חבית הנפץ הזו תתפוצץ ותעלה בעשן גם את חביות הנפט של המפרץ הפרסי.

יש הרבה סיבות לפיצוץ כזה ולנתק אפשרי בין עיראק החדשה ובין פטרוניתה אמריקה. הסיבה הראשונה היא פוליטית-דמוגרפית. עיראק, שנשלטה במשך שנים על ידי סונים, היא מדינה בעלת רוב שיעי – שנהנה כעת למצוא פורקן מדיכוי של שנים.

עיראק איננה איראן, היא מדינה ערבית עם מורשת שונה לחלוטין ונבדלת מאוד, אך השיעים מחפשים כעת זהות לעיראק החדשה. יותר ויותר נראה כי הם מצאו אותה – שיעה-סטן. לדידם, זהו צדק היסטורי: המקום שבו השיעה נוסדה הופך כעת למולדת שיעית.

עיראק חוסלה במחירי הדמים של לוחמים מהמערב

האיראנים נהנים הנאה גדולה מההתפתחות הזו. מרחב ההשפעה שלהם הוכפל בתוך עשור. עיראק של סדאם חוסיין, החילונית, הסונית והבעת’יסטית, התחלפה בשלטון שיעי חלש ונצרך. האמריקאים וג’ורג’ בוש, השטנים הגדולים, הביאו להם ברכה. עיראק חוסלה במחירי הדמים של לוחמים מהמערב התיכון האמריקאי, האליטה הסונית גורשה באדיבות הפנטגון הלוחמני של ראמספלד, ומה שנותר הוא מגרש משחקים למשמרות המהפכה.

לפני כשבועיים נכתב בעמודים אלה על מי שנחשב, לפחות כעת, האיש החזק ביותר בעיראק. האיש ששום דבר איננו יכול להתרחש במדינה בלי אישורו. האיש הזה אינו עיראקי. הוא גם אינו השגריר האמריקאי. זהו הגנרל קסאם סולימאני, מפקד כוח אל קודס של משמרות המהפכה, יחידת העילית ברפובליקה האיסלאמית של איראן.

כאשר גנרל דיוויד פטראוס, המפקד העליון של כוחות ארצות הברית בעיראק, הגיע למדינה, הוא קיבל הודעה משונה.

בכיר עיראקי ממוצא שיעי שלף בפגישה עמו טלפון סלולרי. על המסך הופיעה הודעת טקסט באנגלית: “גנרל פטראוס, עליך לדעת שאני, קאסם סולימאני, אחראי למדיניותה של איראן ביחס לעיראק, עזה, לבנון ואפגניסטן. שגרירנו בבגדד הוא חבר בכוח אל-קודס ונתון לפיקודי”. זו הייתה דרכו של סולימאני לסמן טריטוריה, להודיע לנציגה הצבאי הבכיר של ארצות הברית שעיראק היא טריטוריה של משמרות המהפכה.

כך מסתיימת ההרפתקה האמריקאית במזרח התיכון. אמריקה נכנסה לעיראק כדי להדיח רודן שלטענתה החזיק בנשק להשמדה המונית. כמעט עשר שנים לאחר מכן הרודנות האמיתית עולה כעת במזרח, והנשק שלה להשמדה המונית איננו שקר כלשהו, אלא אמת מאיימת. כאשר ראש הממשלה שרון נסע לוושינגטון ערב מלחמת עיראק הוא הזהיר את ידידו בוש שהאמריקאים בדרכם להילחם את המלחמה הלא נכונה. שרון צדק, ואת המחיר עשויה לשלם (גם) ישראל.