When Obama Called a Ceasefire during “Pillar of Defense,” What Did He Know that We Didn’t Know?

<--

לפני כשבועיים, בעוד ישראל התחבטה אם לסיים את מבצע “עמוד ענן” ברצועת עזה, קבע נשיא ארה”ב, ברק אובמה, שהפסקת האש תיחתם תוך 48 שעות, ולהבהרת עמדתו שלח את שרת החוץ שלו לפקח על ביצועה.

מה ידע אובמה שאנחנו לא ידענו? התשובה היא כלכלית בעיקרה. הנשיא היה מודע לכך שמצרים זקוקה נואשות לסיוע אמריקאי ולהלוואה מקרן המטבע הבינלאומית, וממילא היא חייבת לתאם עמדות עם ארה”ב. הוא גם ידע שפלישה ישראלית לעזה “תחייב” את מצרים לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, וממילא תביא לסנקציות כלכליות של ארה”ב נגד מצרים. בתנאים אלה המצרים “נאלצו” לפשר בין ישראל לחמאס, וישראל לא יכלה לטרפד את המאמץ, כאשר כל היציבות המזרח תיכונית ומעמדה של ארה”ב באזור נמצאים בסכנה.

לישראל יש ריבונות מוחלטת לקבוע את גורלה, כל עוד הדבר אינו סותר מהותית ומיידית את האינטרסים של ארה”ב, המממנת את מערכת כיפת ברזל ואת עיקר הסיוע הביטחוני לישראל. בנוסף, פלישה ישראלית לעזה תוך ניסיון לחיסול שלטון חמאס, יחייבו הקמת ממשל צבאי ישראלי בעזה לזמן ממושך, ולכך השלכות כלכליות מרחיקות לכת על תקציב המדינה ועל כלכלת ישראל.

כמו כן, ניתוח כלכלי מראה שאין אופציה ישראלית ריאלית לתקיפה חד-צדדית באיראן, וספק אם ארה”ב תתקוף את איראן, גם אם זו תמשיך בהתחמשותה הגרעינית. ישראל, ללא גיבוי אמריקאי, לא תוכל לתקוף באיראן משום שמלחמה שם יכולה להימשך חודשים ואף שנים (אין בפועל “אסטרטגיית “ציאה” מהמלחמה), וממילא התלות בארה”ב, במקרה זה, היא קריטית.

ישראל תוכל לתקוף רק בהסכמה בשתיקה של ארה”ב, אך אין סיכוי לקבל הסכמה זו משיקולים כלכליים אמריקאיים. תקיפה אמריקאית באיראן היא קודם כל הכרעה כלכלית ותקציבית. המלחמה בעיראק ובאפגניסטאן היא מהגורמים המרכזיים לגירעון התקציבי בארה”ב – של 8% מהתוצר – וחוב לאומי מצטבר של 109%. תקיפה באיראן יכולה לגרור את האזור למלחמה יבשתית יקרה מאוד, תפגע במאמצי ארה”ב להקטין את מעורבותה הצבאית בעולם ותסבך אותה במצוק פיסקלי מתמשך.

בשיקול כלכלי, ארה”ב תעדיף לפעול רק באמצעות סנקציות כלכליות. אם אלה ייכשלו, היא ככל הנראה “תאפשר” לאיראן לפתח נשק גרעיני, כפי שעשתה עם צפון קוריאה, פקיסטאן, ובעבר גם ישראל.

המציאות הכלכלית קובעת רבות מן ההכרעות הקיימות והצפויות באזור, ואולם כפי שאמר הכלכלן ג’ון מיינרד קיינס, יכולות להיות החלטות הנובעות מדומיננטיות של שיקולים אחרים. עם זאת, האירועים האחרונים במזרח התיכון מראים שהצד הכלכלי דומיננטי וקובע את עיקר ההכרעות הביטחוניות והפוליטיות.

About this publication