Obama Doesn't Need to Come to the Square

<--

אובמה לא צריך לבוא לכיכר

במקום לקוות לשינוי אמיתי שיבוא בתפיסת המנהיגים בארץ, בשמאל הישראלי קיימת אסכולה שחולמת שיום יבוא ומנהיג אמריקאי ישנה את פני הפוליטיקה והמציאות כאן

“אובמה, בוא לכיכר”. זוהי הסיסמה שמלווה מזה כמה שבועות את קמפיין האינטרנט הקורא לנשיא ארה”ב לבוא לכיכר רבין ולשאת נאום בפני הציבור הישראלי. תפקידו של אובמה בקמפיין הוא להעביר מסר של שלום לאזרחי ישראל, לומר להם מילים היוצאות מן הלב ואמורות לחדור אל ואת הלבבות. המנהיג ידבר אל האזרחים והאזרחים יפנימו.

זהו קמפיין יפיפה מבחינה ויזואלית. מבחינה יחצנית זהו קמפיין מבריק. רק שאובמה, למי ששכח, הוא לא ראש ממשלת ישראל. על אף שזה, בוודאי, מצער כמה אנשים אובמה הוא, עדיין, נשיא ארה”ב.

בשמאל הישראלי קיימת אסכולה שלמה שחולמת שיום יבוא ומנהיג אמריקאי ישנה את פני הפוליטיקה והמציאות הישראלית. מן השמיים ירד עלינו אייר פורס וואן, ממנו יצא המשיח בדמותו של מנהיג אמריקאי כריזמטי, הוא ייפגש עם ראש ממשלת ישראל ובדרך זו או אחרת ייכפה עליו תהליך מדיני וכמו דאו אקס מכינה יפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני. זוהי תפיסה המבוססת על ייאוש וחוסר תקווה מהמציאות וההנהגה הישראלית.

היא נובעת מהתחושה שכאן אין מי שיעשה מהלך, שהתחום המדיני חסום, שאף מנהיג ישראלי, לעולם, לא יקבל החלטה ולא יעשה שום צעד אמיץ בכיוון של שלום. היא מסירה את האחריות מאתנו ומטילה אותה על מישהו שחי במרחק של שתים עשרה שעות טיסה מכאן. זוהי כמעט גישה דתית, אתה נושא עינייך לשמיים ומחכה לישועה רק שהאלוהים שלך, במקרה הזה, הוא אפרו אמריקאי.

זוהי גישה שמתעלמת, לחלוטין, מן המציאות. היא לא לוקחת בחשבון את מה שמתרחש כאן, את הרכב החברה הישראלית, את תחושותיה, רגשותיה ותפיסת עולמה. זוהי גישה שלא מתמודדת עם המציאות, לא מנסה לשנות אותה, לא נלחמת, באמת, על עמדתה ותפיסותיה. אנחנו מרימים ידיים ומחכים שמישהו אחר יעשה למעננו את העבודה.

הקמפיין שקורא לאובמה לבוא ולנאום בכיכר רבין הוא קמפיין “גיא פינסי”. יבוא המפורסם מאמריקה, ההוא שכולם מכירים, והוא ישכנע את הציבור הישראלי שצריך פה שלום. כי הציבור הישראלי לא מבין וכאן, אצלנו, אין מישהו שיודע להסביר לו את נחיצות התהליך. אז אנחנו מביאים מישהו שמסביר את זה טוב יותר, באנגלית רהוטה, סלב בינלאומי.

אם אתה מאמין במה שאתה אומר אתה לא צריך את הדוד מאמריקה שיאשר שזה חשוב וראוי וצודק. אתה לא צריך שהוא ידבר ישירות לעם וזה לא התפקיד שלו. הוא בא כמתווך, לא כקמפיינר. שלום היה ועודנו אינטרס ישראלי, ומי שתומך בו ונלחם למענו צריך לדעת להסביר ולהעביר אותו לציבור. בשנים האחרונות נהיה יותר ויותר קשה להעביר מסר של שלום לאזרחי ישראל. אז מה? זה שזה יותר קשה זה לא אומר שצריך לוותר. וזה, בטח, לא אומר שאנחנו צריכים מישהו שיעביר את המסר במקומנו. זה יכול להיות ממש מגניב שאובמה יבוא לכיכר, באמת, אבל שלום זה לא גאג ולא ערב של פאן אלא ערך. אמיתי ונכון ומתבקש.

בואו ניתן לאובמה לעשות את מה שהוא צריך לעשות: להיפגש עם ההנהגה הישראלית והפלסטינית ולשכנע את שתיהן שזה אפשרי, שזה נחוץ. אבל את היח”צנות לערך בואו נשאיר בידיים שלנו. השלום לא יגיע בזכות אירועים המוניים ונוצצים וגדולים, אלא בזכות עבודה סיזיפית, דיאלוג מתמיד וכואב, מוכנות לוויתורים ונכונות של ישראלים ופלסטינים, לא בזכות נאומים אמריקאים.