Against US Pressure, We Choose Life

<--

בחודש דצמבר 1981 יזם ראש הממשלה מנחם בגין ז”ל את חוק רמת הגולן, שהחיל את המשפט הישראלי על הרמה. ביום הדיון בחוק הגיע בגין לכנסת בכיסא גלגלים – להבטיח שהחוק יעבור בשלוש הקריאות הדרושות. הממשל האמריקני רתח אז מזעם והחליט להטיל סנקציות על מדינת ישראל, כולל ביטול רכישות בסכומי עתק. בגין לא נשאר חייב והסביר לנשיא האמריקני באמצעות השגריר בתל אביב כי מדינת ישראל אינה ישות של וסאלים משועבדים, ובוודאי אינה רפובליקת בננות.

ג’ימי קרטר כבר לא נשיא וסם לואיס כבר לא השגריר הכל־יכול. רק רמת הגולן היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ואין היום אחד שאינו מודה כי מהלך סיפוח הגולן היה כמעט נבואי לנוכח ההתרחשויות הקורות היום בגבולנו הצפוני.

השבוע שוב פרץ ויכוח בין נשיא ארה”ב ברק אובאמה לממשלת ישראל. ממשל אמריקני, שמגלה חוסר הבנה מוחלט לאירועים במזרח התיכון, לוחץ על ממשלת ישראל לאמץ הצעות טורקיות וקטאריות להפסקת אש, שנועדו לאפשר את חילוץ חמאס מהצבתות של צה”ל הלופתות אותו מכל עבר – בים, באוויר וביבשה. צה”ל, מסיבות מובנות, נמנע מלפרסם את מימדי ההרס במעוזי חמאס, אך כל בר דעת מבין כי רובע דאחיה נחשב מתחם מפואר לעומת שכונותיה האלימות של עזה.

חובת ההנהגה לדאוג לאינטרסים של המדינה, גם אם הם אינם עולים בקנה אחד עם רצונותיה של ארה”ב, שבתקופת ממשל אובאמה אינה יודעת להבדיל בין הטובים לבין הרעים, בין האור לבין החושך. בכל מקום בעולם שבו ארה”ב התערבה, נותרה רק אדמה חרוכה. להבדיל ממדינות אחרות – לנו היהודים בישראל אין מקצה שיפורים. עלינו לעמוד נחושים ומאוחדים כדי להגן על זכותנו להתקיים.

לצערי, יועציו של אובאמה מגבשים את דעתם על הלכי הרוח בישראל באמצעות קריאת מהדורה אנגלית של עיתון ישראלי; עיתון שכל הקורא בו יכול להתרשם עד כמה החברה הישראלית מיואשת, חלשה וכנועה. האמריקנים טועים בענק באשר לעוז הרוח ולעוצמה של החברה הישראלית. נכון שהישראלים רוצים לחיות טוב, לנסוע לחו”ל, לקנות מכוניות חדשות, לגלות שהבורסה חזקה ושהכלכלה פורחת. זה טבעי לגמרי במדינה שאנשיה נורמליים ולא מתאבדים אובדניים. ואולם מרגע שאזרחי ישראל הבינו שמדובר במלחמה אמיתית על הבית – אין שמאל וימין, אין עשירים ועניים, אין תל־אביבים וכל השאר; האצבעות – שהן בדרך כלל פשוטות כדי לקבל – נצמדות והופכות לאגרוף קטלני נגד הקמים עלינו.

אזרחי ישראל יודעים להכיר טובה לממשלים אמריקניים על עזרתם הנדיבה בימי שלום ומלחמה. העזרה האמריקנית איפשרה גם את פיתוחה ואת העמדתה של כיפת ברזל, וכך גם את יכולת העמידה בזירה המדינית מול עולם עוין, שהחליף אנטישמיות באנטי־ישראליות. ואולם בעימות שבין זכותנו לחיות לבין הכרת טובה, עדיף לבחור בחיים. הבחירה בחיים היא הציווי היהודי האולטימטיבי.

לפני שהציוויליזציה המערבית תקרוס מפני האיסלאם שמתנגש ומתנקש בה, כדאי שארה”ב תחשב היטב את מהלכיה. חבל מאוד שההיסטוריה של האנושות תשפוט את הנשיא ברק אובאמה לחובה על הזנחתם של ערכי החופש והחירות.