הידיד הדמוקרטי: למה ג’ו ביידן טוב לישראל – אפילו יותר מטראמפ
בהפוך על הפוך, דווקא בחירה במועמד הדמוקרטי תחזק את הקשר הרופף עם המפלגה הדמוקרטית, תחזיר את ישראל לקונצנזוס הפוליטי ותסייע לקרב את יהדות ארה”ב לישראל
יקי דיין 02/10/2020 06:00 5 דק’ קריאה
הגענו לישורת האחרונה. עוד 30 יום יתקיימו הבחירות בארה”ב, ואמריקאים רבים כבר התחילו להצביע. כמעט שני מיליון שלחו את קולם בדואר, ועוד רבים יעשו זאת לפני יום ההצבעה הרשמי, ב־3 בנובמבר.
כמו רבים בעולם, גם עיני הישראלים נשואות אל עבר ארה”ב, כי שם ייקבע לא רק גורל האמריקאים, אלא במידה רבה ייקבע גם גורלנו. היטיב לתאר זאת ראש הממשלה השלישי של ישראל, לוי אשכול. כאשר באו לבשר לו שעומדת להיות שנת בצורת, הוא שאל מיד “היכן?”. כשענו לו, “מה זאת אומרת? בישראל כמובן”, השיב בחיוך: “לרגע נבהלתי, חשבתי שבארה”ב”.
ארה”ב היא הידידה הגדולה ביותר של ישראל. אין לה תחליף. על אחת כמה וכמה כשהקשר הדוק כמו היום ולא מעט מדינות מאמינות שהדרך לוושינגטון עוברת בירושלים. ואם כך הדבר, קל לקבוע שדונלד טראמפ הוא הנשיא שישראל צריכה גם בארבע השנים הבאות.הרי בארבע השנים האחרונות הוא היה מצוין לישראל: העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, השכין שלום גלוי ופתוח בינינו לבין איחוד האמירויות ובחריין, יצא מהסכם הגרעין עם איראן, גיבה את ישראל באו”ם בכל נושא, ועוד. תוסיפו לארבע השנים הטובות האלה את שמונה השנים הקשות שעברה ישראל עם ברק אובמה כנשיא, והמשוואה ברורה – נשיא רפובליקני טוב לישראל, נשיא דמוקרטי לא.
כחלק מהמשוואה אפשר להוסיף את העובדה הברורה שהמפלגה הדמוקרטית נעה שמאלה, והיא הרבה פחות אוהדת את ישראל. הנה, רק השבוע החליטה חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו־קורטז לבטל את השתתפותה באירוע זיכרון לציון 25 שנה לרצח יצחק רבין, בעקבות לחצים של ארגונים פרו־פלסטיניים.ועדיין, ולמרות הכל, בחירה במועמד הדמוקרטי לנשיאות ג’ו ביידן תהיה לא פחות טובה לישראל מאשר בחירה בטראמפ. אולי אף יותר.
השקעה לטווח ארוך
קודם כל צפירת הרגעה ביחס לאיש. רקורד ההצבעה של ביידן ביחס לישראל בכל שנותיו בסנאט הוא לא פחות ממצוין. הסנאטור הדמוקרטי תמיד תמך ביחסים המיוחדים בין ישראל לארה”ב, בסיוע הביטחוני, בשיתוף הפעולה הכלכלי והמדעי ובזכותה של ישראל להגן על עצמה, ובעוד נושאים המהותיים לנו. למרות התיעוב שלו כלפי טראמפ, הודיע ביידן שבמידה שייבחר, ישאיר את השגרירות בירושלים. מבין 21 המועמדים שהחלו את המרוץ למועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, הוא הנחוש והנחרץ היותר בתמיכתו בישראל. ביידן היה ועודנו חבר אישי של כל אחד מראשי הממשלה מאז ימי גולדה מאיר ועד לראש הממשלה בנימין נתניהו, זאת אף על פי שאינו מסכים עמו על חלק מהנושאים.ועכשיו לתמונה הרחבה: הנכס העיקרי שלנו בארה”ב היה התמיכה הדו־מפלגתית בישראל. תמיד ידענו שברגע שכל נושא שחשוב לנו יעלה להצבעה בקונגרס, תהיה הסכמה רחבה לתמיכה בו גם בקרב הדמוקרטים וגם בקרב הרפובליקנים. גם אם לא יכלו שתי המפלגות להסכים על שום דבר, ישראל הייתה קונצנזוס. ב־12 השנים האחרונות איבדנו את הנכס היקר הזה. כרגע פחות חשוב למצוא את האשמים למצב הזה, בין שזו המדיניות הישראלית ובין שזו נטיית המפלגה הדמוקרטית שמאלה; אבל דווקא עכשיו, מי שיכול לשנות את כיוון המטוטלת ואת הזרם הקיצוני שהולך וגדל במפלגה הוא נשיא דמוקרטי ידידותי לישראל. הוא יוכל להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את הנכס הכל כך חשוב שלנו, תעודת הביטוח של התמיכה הדו־מפלגתית בנו.
לשיקום היחסים עם המפלגה הדמוקרטית יש נדבך אסטרטגי נוסף. רוב רובם של היהודים מצביעים למפלגה הדמוקרטית. יותר מ־70% מהם יעשו זאת גם בבחירות הבאות. הריחוק והשבר בין המפלגה לישראל מעיב על רבים מהיהודים, ובמיוחד על בני הדור הצעיר, שאת הקשר עמו אנחנו מאבדים. בארה”ב נמצא הריכוז השני של יהודים בעולם, ויש שיגידו היחיד מחוץ לישראל, בשל המספרים הזניחים במקומות אחרים. אם ננהל נכון את האתגר הזה, קשר חדש וחזק עם המפלגה הדמוקרטית יהווה הזדמנות וזרז לחיזוק הקשר עם יהודי ארה”ב.יש הטוענים שהשקעה בביידן עלולה להיות השקעה לטווח קצר בשל גילו. שהרי אם יזכה, יהפוך לנשיא האמריקאי המבוגר ביותר, בן 78. אבל גם סגניתו קאמלה האריס, הנשואה ליהודי, היא תומכת נלהבת בישראל. פגשתי אותה פעם אחת, כשהייתה התובעת הכללית בקליפורניה, ויצאתי מהפגישה בתחושה שיש לנו ידידת אמת.נכון שביידן ביקר וימשיך לבקר את בניית ההתנחלויות בשל היותן מכשול לשלום והעובדה שהן פוגעות ברצון ובצורך של ישראל להיות יהודית ודמוקרטית. אולי יהיה כאן מוקד של מחלוקת עם ממשלת ישראל. אבל אם מסתכלים על התמונה הכללית, הרי שאם הוא ייבחר לנשיא, תהיה זו הזדמנות אדירה לישראל לשקם את יחסיה הקורסים עם המפלגה הדמוקרטית ולקבל נשיא שלגמרי מחויב לחוסנה של ישראל. אם נדע לבנות זאת נכון, נחזור לקונצנזוס הפוליטי האמריקאי. קשה לומר מי יהיה המועמד הדמוקרטי לנשיאות בעוד ארבע שנים, אבל גם בתרחיש האופטימי ביותר קשה להעריך שהוא יהיה מחויב לישראל באותה מידה כמו ביידן, שאביו שהיה החייל בצבא ארה”ב במלחמת העולם השנייה הסביר לו שהיהודים חייבים מדינה משלהם כי רק כך יוכלו להגן על עצמם.בהפוך על הפוך דווקא בחירה בביידן תחזק את הקשר הרופף עם המפלגה הדמוקרטית, תחזיר את ישראל לקונצנזוס הפוליטי, תסייע לקרב את יהדות ארה”ב לישראל ותהפוך נושאים שנויים במחלוקת בפוליטיקה האמריקאית כמו העברת השגרירות לירושלים לבלתי ניתנים לשינוי. אם נדע לפעול נכון, יחסינו וההישגים שישראל השיגה בתקופת טראמפ לא רק יישמרו, אלא אף יתחזקו.הכותב היה הקונסול הכללי בלוס אנג’לס, יועץ מדיני בוושינגטון וראש המטה של שני שרי חוץ
Leave a Reply
You must be logged in to post a comment.