From the Floyd Story to ‘To Kill a Mockingbird,’ Insights from Harper Lee

<--

מפרשת פלויד לעלילת “אל תגיע בזמיר”: התובנות מספרה של נל הרפר לי

100 שנים מפרידות בין פרשת ג’ורג’ פלויד לבין התקופה שבה מתרחשת עלילת “אל תיגע בזמיר” מאת נל הרפר לי. שבתי אליו רק כדי לגלות כמה אקטואלי ורלוונטי הוא

אורית לביא-נשיאל 09/06/202

אני לא נושם”, לחש ג’ורג’ פלויד בדקות האחרונות לחייו. הברך של השוטר דרק שובין לחצה על צווארו ולא הותירה לו סיכוי. האירוע הפך סמל לגזענות ולרדיפת אזרחים אפרו־אמריקאים המסומנים כחשודים רק בשל צבע עורם. התיעוד של פלויד הפך ויראלי והצית גל מחאות נגד אלימות המשטרה כלפי שחורים. צריך להודות שגם פסק הדין המרשיע ברצח, שניתן לפני כמה שבועות, לא שם קץ לתופעה הקשה המלווה את החברה האמריקאית מיום היווסדה.כמעט 100 שנים מפרידות בין פרשת פלויד לבין התקופה שבה מתרחשת עלילתו של הספר “אל תיגע בזמיר” מאת הסופרת האמריקאית נל הרפר לי. שבתי אליו לרגל שבוע הספר רק כדי לגלות שהוא רלוונטי גם היום. במרכזו פרשת אונס לכאורה של צעירה לבנה שאביה, אדם אלים ומנודה חברתית, מבקש לגייס את אהדת שכניו בעיירה דמיונית בשם מייקום, בדרום ארצות הברית. כתב האישום נכתב על גבה של בתו, ובעיקר על חשבונו של טום רובינסון, אדם תם לב שנחשד במעשה רק בשל היותו “שחור” שנקלע למקום הלא נכון בזמן הלא מתאים. שיטת המשפט האמריקאית המבוססת על חבר מושבעים מצטיירת בספר כמערכת מניפולטיבית ומוטה שאינה חותרת בהכרח לעשות צדק. למולה מתייצב אדם אחד, עו”ד אטיקוס פינץ’, המתעקש לראות בני אדם כפי שהם ומנהל מאבק חסר סיכוי על חפותו של רובינסון. הוא מבין כי גורלו של רובינסון נחרץ משום שנולד בצבע הלא נכון, אבל בוחר לנהל מסע אל דעת הקהל נגד אפליה פסולה על רקע גזעי.“אתה תמיד מגן על כושונים, אטיקוס?”, שאלה אותו בתו. “כמובן. ואל תגידי כושונים. זו מילה המונית”. “כולם בבית הספר אומרים ככה”, סחה הבת. “מעכשיו יגידו כולם. פחות אחת”.

הנה עוד תובנה שאפשר לקחת מהספר הנפלא הזה. שפה יוצרת תודעה, ובכוחה לחולל שינוי גם אם הוא אטי ולא מתרחש ביום אחד.

המציאות מוכיחה שגזענות היא תופעה חסרת גבולות בזמן ובמרחב, ולכן התֵמות של הספר עודן אקטואליות לכל חברה אנושית באשר היא. האם המשפט קידם את המאבק בגזענות? במבחן התוצאה אטיקוס כשל. רובינסון הנואש נורה למוות במהלך ניסיון בריחה מהכלא לפני שהתברר עניינו בערכאת הערעור.פרשת ההגנה שניהל אטיקוס חרגה מהמאבק על חפותו של רובינסון. זהו כתב אישום מתריס נגד החברה האמריקאית הלבנה ולמעשה גם נגד מערכת המשפט שנכנעה לתכתיבי קבוצת כוח שלטת והייתה מוכנה להקריב אדם שחור כדי להציל אדם לבן, רק בגלל צבע עורו. מערכת המשפט האמריקאית עברה מאז כברת דרך. גם מערכת המשפט בישראל רחוקה שנות אור מבית המשפט של מייקום, אבל גילויי גזענות כלפי קבוצות מיעוט מוחלשות אינם נחלת העבר. הם באים לידי ביטוי כמעט מעשה יומיום בדיווחים חדשותיים ובהתבטאויות של נבחרי ציבור המרשים לעצמם לדבר בהכללה נגד ערבים, יהודים רפורמים, עולים מאתיופיה או כל מי שאינו חלק מקבוצת הרוב השלטת.מי שמבקש נחמה ימצא בספר גילויי אנושיות פשוטה, אבל ברובד העמוק מציבה הרפר לי מראה חברתית המשקפת את הכרוניקה הבנאלית של הרוע ואת הקלות שבה בני אדם “נורמטיביים” נסחפים אחר שנאה ומתייגים את האחר על פי צבע עור. במובן הזה הספר הוא תרומה חשובה ואקטואלית למלחמה שאף פעם לא די לה.