וושינגטון של ביידן מעדיפה את “אירופה הישנה” על פני “אירופה החדשה”
“מדינות הספר” במזרח אירופה עקבו בבעתה אחר פסגת ביידן-פוטין בז׳נבה שכן מלכתחילה הן ידעו, שפוטין מחזיק בנסיבות הנוכחיות בכל הקלפים לצאת מהמפגש הזה מחוזק • המדינות האלו רואות בגישתו החדשה של ביידן אישוש לכך שאם פוטין יחליט להתערב גם בענייניהן הפנימיים, כפי שעשה באוקראינה – הן יופקרו לגורלן בידי שאר חברות נאט”ו • פרשנות
אלדד בק, ז’נבה
18/6/2021, 05:45, עודכן 18/6/2021, 05:50
28
השמעה
פסגה בצל המתיחות בין ארה”ב לרוסיה: ביידן ופוטין נועדים בז’נבה // צילום: רויטרס
את הוויתור הגדול ביותר לנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, כבר ביצע ג׳ו ביידן כמה ימים לפני הפסגה בין השניים, שנערכה השבוע בז׳נבה: בפגישה שקיים עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בשולי פסגת מנהיגי המדינות המתועשות (ה-G7) בבריטניה, הודיע הנשיא האמריקני שארה”ב מסירה את התנגדותה להמשך בנייתו של צינור הגז “נורד סטרים 2” (“הזרם הצפוני 2”), שיעביר גז רוסי לגרמניה ולשאר אירופה מתחת לים המזרחי, ויהווה תחליף לצינורות האספקה הקיימים מרוסיה דרך אוקראינה.
מפגש ה-G7, איי.פי
הממשל האמריקני הקודם, שבראשו עמד דונלד טראמפ, התנגד בכל מאודו לבניית צינור הגז התת-ימי מסיבות רבות: הצינור יגביר את התלות של אירופה ברוסיה ובכך יחזק את יכולתה של רוסיה להשפיע על המתרחש באירופה; בניית צינור “עוקף אוקראינה” יהווה פגיעה קשה בכלכלה הרעועה גם כך של אוקראינה, שנמצאת תחת לחצים צבאיים גוברים מצד רוסיה. טראמפ פעל באופן מודע להחליש את הכלכלה הגרמנית, בה ראה יריבה מרכזית של הכלכלה האמריקנית. השלמת פרויקט צינור הגז המתוכנן תחזק גם את מעמדה של גרמניה באיחוד האירופי על חשבונן של “מדינות הספר” המזרחיות – פולין, אסטוניה, לטביה, וליטא, הרואות את עצמן מאוימות מצד מוסקבה, למרות מטריית ההגנה של הברית הצבאית המערבית, נאט”ו, הפרוסה עליהן.
נשיא ארה”ב ג’ו ביידן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, GettyImages
בעוד שביידן מנסה להרגיע את שותפותיה של ארה”ב בנאט”ו, באשר למחויבותה של וושינגטון לברית הצבאית, ובעיקר לסעיף 5 של אמנת הברית המחייב את כל חברותיה לפעול במשותף נגד פגיעה בביטחונה ובריבונותה של כל חברה בנאט”ו, הוא נקט מהלך מנוגד שהעצים את החרדות הקיומיות של חברות הברית הפגיעות ביותר ללחצים רוסיים: שלוש המדינות הבלטיות ופולין. אלה צופות בהתעללות הנמשכת של פוטין באוקראינה מזה שבע שנים ורואות בגישתו החדשה של ביידן אישוש לחששותיהן הכבדים, שאם פוטין יחליט להתערב גם בענייניהן הפנימיים – כפי שעשה בגיאורגיה ובאוקראינה, הן יופקרו לגורלן בידי שאר חברות נאט”ו, שאינן מסוגלות או מעוניינות בעימות צבאי עם רוסיה. במדינות הבלטיות חיים מיעוטים רוסיים גדולים. פולין חושדת ללא הרף בבחישה רוסית בפוליטיקה הפנימית שלה.
הפולנים והבלטים נעלבו מכך שביידן לא מצא כלל לנכון לעדכן אותם מראש על הסרת ההתנגדות האמריקנית לבניית צינור ה”נורד סטרים 2″. בנוסף, הפולנים גם נפגעו מכך שביידן לא תכנן לקיים מפגש עם נשיאם השמרני, אנדז׳יי דודא, בשולי פסגת נאט”ו. רק בעקבות ראיון ביקורתי שהעניק בסוף השבוע האחרון שר החוץ הפולני, בו תקף את יחסו של הממשל האמריקני הנוכחי לפולין, ניאות ביידן לפנות מזמנו לפגישה קצרה עם דודא. הדמוקרטים בארה”ב לא רואים בממשלה השמרנית בפולין שותפה נאמנה ובת ברית, בניגוד מוחלט לממשל הקודם. בחלוקת העולם של ביידן וממשלו בין ״משטרים אוטוקרטיים״, כזה של פוטין ברוסיה, לבין דמוקרטיות ,נמצאות פולין ומדינות אירופיות נוספות הנשלטות בידי ממשלות ימין שמרני נוקשה בעיני הדמוקרטים האמריקניים קרובות יותר ליריבים האנטי-דמוקרטיים. למעשה, מדינות מרכז ומזרח אירופה, הקומוניסטיות לשעבר, חשות שהממשל האמריקני הנוכחי ממקד מחדש את נקודת מרכז הכובד באירופה בגרמניה, בעיקר כעת לאחר עזיבתה של בריטניה את האיחוד האירופי.
פגישת ביידן ופוטין בז’נבה,
אם הממשלים הרפובליקניים של בוש הבן וטראמפ העדיפו לבצר את היחסים עם ״אירופה החדשה״ – הדמוקרטיות החדשות שקמו במדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר, בוחר ביידן להמר על ״אירופה הישנה״, המערבית, בהנהגתה של גרמניה. ואלו הן חדשות לא טובות מבחינת “אירופה החדשה”, בעיקר לנוכח הרוחות הנושבות ממוסקבה. “מדינות הספר” במזרח אירופה עקבו בבעתה אחר פסגת ביידן-פוטין בז׳נבה שכן מלכתחילה הן ידעו, שפוטין מחזיק בנסיבות הנוכחיות בכל הקלפים לצאת מהמפגש הזה מחוזק, כפי שאכן קרה.
מסעו הראשון של ביידן כנשיא ארה”ב לאירופה אפשר לאירופאים לראות את מה שכלי התקשורת האמריקניים מסתירים בהקפדה: כשירותו המוטלת בספק של ביידן בן ה-78 להנהיג את העולם המערבי. בכל אחת מתחנות מסעו האירופי – פסגת ה-G7 בקורנוול באנגליה, פסגות נאט”ו והאיחוד האירופי בבריסל והפסגה עם פוטין בז׳נבה – נתפס ביידן שוב ושוב במצבים שהצביעו על בעייתיות רבה בהתנהלותו: בקורנוול הוא נראה מזדנב באיטיות אחר שאר מנהיגי המעצמות המתועשות ולא בראש החבורה או במרכזה, המלכה אליזבת’ השנייה הזכירה לו את אמו (גם פוטין סיפר שביידן הרבה להזכיר את אמו בשיחה ביניהם) ובמסיבת עיתונאים הוא התבלבל שלוש פעמים בין לוב וסוריה.
פוטין ונשיא ארה”ב לשעבר, דונלד טראמפ בפגישתם, 2018, רויטרס
בד בבד, בבריסל הוא נתקף בפני עיתונאים בפרץ צחוק תמוה, בעת שנשאל אם הוא עדיין חושב שפוטין ״רוצח״ (כפי שאמר בראיון טלוויזיוני מספר חודשים לפני כן) ואז התקשה לנסח תשובה הולמת, באמצע שיח עם עיתונאים על המפגש הצפוי עם פוטין הוא החל להשתלח במפלגה הרפובליקנית האמריקנית, בשיחה עם ראשי האיחוד האירופי הוא התבלבל בדבריו והחל להתנצל על שהוא “שוכח כאן אנשים רבים” ולכן הוא “הולך להיות בבעיות”, יומיים לפני כן, הוא ניסה להתבדח על כך שאם הוא יענה לשאלות עיתונאים שאינם נכללים ברשימה שהכינו לו מראש הצוות שלו ״הוא יהיה בבעיות״. בתחילת הפסגה עם פוטין הוא נתפס בעיני המצלמות מעלעל בפתקים שהוכנו לו מראש ובמסיבת העיתונאים לאחר המפגש, כשחרג מרשימת השואלים שהוכנה לו מראש, נראה היה שהוא מאבד שליטה. כלומר, בהפרש של כמה ימים ביידן הסביר ש”יהיה בצרות” אם לא יעשה מה שיועציו אומרים לו, הודאה שאינה בשליטה, ואז כשהחליט לחרוג ממה שיועציו אמרו לו, הוא לא ידע מה לעשות.
עדיין מוקדם לדעת מה קרה בחדרי חדרים בין נשיאי ארה”ב ורוסיה. אך, פוטין הרשה לעצמו פעמיים במסיבת העיתונאים הנפרדת שלו בתום הפסגה להתייחס באופן עוקצני למצבו של בן שיחו האמריקני. כשנשאל לתוכן שיחתו עם ביידן על אוקראינה, כלל פוטין בתשובתו את המינוח האניגמטי ״אם הבנתי נכון את שאמר לי הנשיא האמריקני״. מאוחר יותר התבקש פוטין לחוות דעה על תיאור פגישה קודמת בינו לבין ביידן לפני כעשור, הנכללת בספר זיכרונות של הנשיא האמריקני, בו הוא מספר שאמר לפוטין שהוא הסתכל לו בעיניים ולא ראה בהן נשמה. לגרסת ביידן, פוטין ענה אז: ״אם כך אנחנו מבינים זה את זה היטב״. פוטין הגיב בציניות לשאלה, באומרו שלא זכורה לו שיחה כזו, אך הוא סומך על זכרונו של ביידן.
המפגש הראשוני בין הנשיאים ביידן ופוטין, איי.פי
לקריאה נוספת:
“לא הייתי צריך להיות חכמולוג”: ביידן תקף עיתונאית – והתנצל
ביידן לאחר הפגישה עם נשיא רוסיה: “הסכמנו לעבוד ביחד ולוודא שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני”
תוכן מקודם | שיתוף פעולה חוצה מדינות
בניגוד לנשיאים אמריקניים קודמים שניווטו וניהלו, ביידן הוא המנוּוט והמנוהל. ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג׳ונסון, כינה את ביידן “משב אוויר צח”, לעומת קודמו דונלד טראמפ, שהיקשה את החיים על בנות בריתה המסורתיות של אירופה. נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר לאיין, הודתה בפני ביידן שארבע שנות נשיאותו של טראמפ היו שנים קשות. ביידן חזר והצהיר באוזני האירופים: “אמריקה חזרה”. אבל, ספק רב אם זו ארה”ב לה ציפו האירופים מול האתגרים הנערמים לפתחם ומול המתיחות הנמשכת והגוברת עם רוסיה.
פוטין הצליח לייצר במפגש עם ביידן מראית עין לפיה הוא החזק, הממוקד והנחוש יותר מול ביידן. השאלה הגדולה היא, אם הוא ינצל את הרושם הזה ליצירת הסלמה מחודשת, על גבול אוקראינה למשל, כבר בשבועות הקרובים. ביוני 1961, לפני 60 שנה, נערכה בווינה פסגה בין מי שהיה אז הנשיא הצעיר ביותר בתולדות ארה”ב, ג׳והן פ. קנדי, ומנהיג בריה”מ, ניקיטה חרושצ’וב. הניסיון אז לקרב בין שתי מעצמות העל נכשל כישלון קולוסאלי: חודשיים לאחר מכן נבנתה חומת ברלין, ובמקביל החל משבר הטילים בקובה. “המלחמה הקרה” הגיעה לאחד משיאיה. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה בגלל חולשה אמריקנית, המבוססת על אי הבנת המציאות העולמית?
Leave a Reply
You must be logged in to post a comment.