The Key to Political Success with the Biden Administration: American Jews

<--

מחקר משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וקרן משפחת רודרמן, שפורסם ב-2018, בחן בהרחבה את משולש היחסים שבין ישראל, ארצות הברית, יהודי ארצות הברית ואת החשיבות האסטרטגית של הקשרים בין ישראל לבין יהודי אמריקה. המחקר הדגים כיצד יחסים אלו מהווים מקור עוצמה רב-חשיבות ונכס חיוני לביטחון הלאומי של ישראל – למשל דרך השפעתם של יהודי ארצות הברית על תמיכת מדינתם בישראל ובביטחונה – ולביטחון הלאומי של העם היהודי כולו – בפרט דרך מערכת היחסים של ישראל עם יהודי ארצות הברית ושיתופי הפעולה ביניהם. על אף שעבור למעלה מ-80% מיהודי ארצות הברית האכפתיות לישראל היא מרכיב חשוב בזהותם היהודית (לפי סקר PEW האחרונים), מחקרנו הצביע על פערים מתרחבים ומדאיגים בין שתי הקהילות בכל הנוגע לערכים המשותפים, לעמדות בסוגיות דת ומדינה ולעמדות הפוליטיות.

בית הקונגרס (צילום: רויטרס, חדשות)

לחדש את האמון עם המפלגה הדמוקרטית, הקונגרס האמריקני | צילום: רויטרס, חדשות

בארבע השנים האחרונות ישראל קיבלה גיבוי רחב ותמיכה למירב עמדותיה והאינטרסים שלה מצד ממשל אמריקני ידידותי, אך גם שילמה מחירים, בעיקר בשני נכסים משמעותיים – התמיכה הדו-מפלגתית בה ומערכת היחסים עם יהודי ארצות הברית. עתה אנחנו בפתחה של תקופה חדשה שמציבה אמנם אתגרים מורכבים, אבל גם מביאה עימה הזדמנויות חדשות לשינויים ולהתאמות שיאפשרו להתמודד איתם בהצלחה.

לאחר למעלה משנה של משבר רב-ממדי גלובלי על רקע מגפת הקורונה, ארצות הברית וישראל מתאוששות כלכלית, מנסות לאחות את המתחים החברתיים הפנימיים ועוברות התארגנות מחדש של מערכות הממשל שלהן, עם ראשית עידן ביידן לאחר שנת בחירות סוערת בארצות הברית ועם כינונה של ממשלת בנט-לפיד לאחר שנתיים של חוסר יציבות פוליטית בישראל. זוהי כמובן גם העת לעדכון מערכות היחסים שבין המדינות ולעיצובן מחדש, באמצעות ביסוס היחסים של ממשלת ישראל עם הנשיא ביידן וממשלו, וחזרה לגישה שבמרכזה חיזוק התמיכה הדו-מפלגתית בישראל תוך דיאלוג ובניין אמון מחודש עם נציגי המפלגה הדמוקרטית וקהלי התומכים בה וביניהם גם רוב יהודי ארצות הברית, ותוך שימור היחסים הקרובים עם המפלגה הרפובליקנית ותומכיה.

ליהודי ארצות הברית הייתה ותמשיך להיות תרומה משמעותית לביסוס היחסים בין שתי המדינות ושתי החברות, ובה בעת הם עצמם יושפעו מהתמורות ביחסים אלו. מבצע “שומר החומות” היה מבחן משמעותי ראשון ומוצלח עבור יחסי ממשל ביידן עם ישראל. הממשל הפגין את תמיכתו החד-משמעית בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה, אבל עשה זאת תחת סד אילוצים ולחצים כבד מבית, בעיקר מצד החוגים הפרוגרסיביים המתחזקים במפלגה הדמוקרטית. כתוצאה מכך, הרוב המוחלט של יהודי ארצות הברית תמך בישראל במהלך המבצע, אך גם מצא את עצמו הפעם תחת מתקפה מפתיעה בעוצמתה מצד מתנגדי ישראל ומבקריה, שהשפעתם בפוליטיקה ובציבור האמריקני משמעותית מבעבר.

נשיא ארה”ב ג’ו ביידן ומאחוריו סגנית הנשיא האריס (צילום: רויטרס)

תמיכה חד-משמעית בישראל – לצד פלג פרוגרסיבי מתחזק | צילום: רויטרס

לפנינו עוד מבחנים נוספים ליחסי ישראל-ארצות הברית בהמשך הדרך, למשל בתחום הגרעין האירני בו שתי המדינות חולקות אמנם יעד אסטרטגי משותף – שאירן לא תגיע לנשק גרעיני – אך חלוקות על הדרך להשגתו. בכל מקרה, המפתח לעמידה במבחנים השונים הוא חיזוק מערכות היחסים, השיח הדיסקרטי והתיאום בין המדינות, כשבתווך נמצאים יהודי ארצות הברית. לפיכך, אחת המשימות החשובות ביותר שעומדות בפניה של ממשלת ישראל החדשה הינה הפניית קשב ומשאבים מתאימים להחזרת יחסי האמון ושותפות הערכים עם המפלגה הדמוקרטית ולשינוי כיוון משמעותי גם ביחסים עם יהודי ארצות הברית. הממשלה החדשה תוכל להיעזר גם בנשיא המדינה הנבחר, יצחק הרצוג, שמגיע לתפקידו לאחר שנים של עשייה לקידום יחסי ישראל והתפוצות כיו”ר הסוכנות היהודית.

על ההנהגה החדשה בישראל לפעול בהתאם לשלושה עקרונות מנחים עיקריים:

ראשית, להכניס את סוגיית יהודי העולם, ובראשם יהודי ארה”ב, כשיקול נוסף במסגרת תהליכי גיבוש המדיניות וקבלת ההחלטות בנושאי ליבה נבחרים שעל הפרק, באמצעות הקמה של גוף מטה מקצועי מתאים ודרך כינון מנגנוני שיח מעודכנים ומתאימים עם יהודי העולם.

שנית, להציב את טיפוח יחסי ישראל-תפוצות כמשימה לאומית בעדיפות גבוהה, דרך פיתוח תכניות חינוך מתאימות, קידום מיזמי הפגשה ודיאלוג בין ישראלים ליהודים מרחבי העולם, ופיתוח של פעילויות משותפות ביניהם.

שלישית, ישראל נדרשת להיות אכפתית, קשובה ומעורבת הרבה יותר בנוגע לאתגרים השונים איתם מתמודדות קהילות יהודיות ברחבי העולם, ובפרט ביחס לאתגר ההמשכיות שבמרכזו פיתוח הזהות היהודית, השייכות והחוסן הקהילתי והזיקה לישראל, וכן ביחס לאתגרי הביטחון של יהודים בעולם, ובראשם המאבק באנטישמיות ובדה-לגיטימציה לישראל.