Only the Beginning? The Danger behind Delay in Funding Iron Dome

<--

רק ההתחלה? הסכנה מאחורי עיכוב המימון לכיפת ברזל

הנהגת הדמוקרטים נכנעה לראשונה לקולות אנטי-ישראליים, שכוחם רק גובר בתוך המפלגה בשנים האחרונות. גורמים בוושינגטון מזהירים מ”הפתעות” אפשריות נוספות ובינתיים עולה שאלה גדולה – האם הבית הלבן ידע על המהלך לפני?

לא משנה איך הגורמים הרשמיים בישראל או בארצות הברית ינסו ליחצ”ן את האירוע שקרה אמש – “פוליטיקה פנים אמריקנית”, “עניין טכני” או “החוק הזה בכל מקרה היה נופל בסנאט” – ההחלטה של הנהגת המפלגה הדמוקרטית להסיר את סעיף מימון כיפת ברזל מחוק התקציב האמריקני היא רעידת אדמה, אירוע מרחיק לכת, בכל מה שמתרחש בין כותלי המפלגה הדמוקרטית והיחס לישראל. ואם לתמצת: לראשונה, הנהגת המפלגה הדמוקרטית נכנעה לקולות הקיצוניים האנטי-ישראליים במפלגה ולא תאשר סיוע לישראל.

בשנים האחרונות גבר באופן משמעותי כוחם של “הסקוואד”: אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אילהאן עומאר, רשידה טליב וחברי קונגרס דמוקרטים נוספים, המזוהים עם האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית. בזמן “שומר החומות” הספקנו לחוש טעימה מכוחה של אותה קבוצה, שהדרישה שלהם לדחות סיוע ביטחוני לישראל הגיעה עד לבקשה מטעם גרגורי מיקס הדמוקרט, שמכהן כיו”ר ועדת החוץ של הקונגרס (שאחר כך חזר בו מהבקשה).

אבל עד אמש הכוח של אותה קבוצה התבטא באמירות. המהפך של אתמול הוא שכוחה של הקבוצה הצליח לגרום לאירוע אקטיבי, דחייה במימון מיירטי כיפת ברזל לישראל – גם אם בסופו של דבר מדובר במשהו זמני, כפי שהבטיח מנהיג הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים לשר החוץ לפיד. על זה אומרים לי גורמים בוושינגטון: “אחרי ההפתעה של אתמול, לך תדע אילו הפתעות יצוצו עם הדחייה הזמנית הזאת”.

השאלה הגדולה, שנכון להרגע אין לנו תשובה עליה, היא האם ההנהגה של המפלגה הדמוקרטית התייעצה עם הבית הלבן בנוגע להחלטה להסיר את סעיף המימון של מיירטי כיפת ברזל מחוק התקציב? בתום מבצע שומר החומות הכריז הנשיא ביידן כי “ארצות הברית תדאג לישראל בכל הקשור למלאי של המיירטים”. גם בפגישה עם בנט בחודש שעבר שוחזרה ההבטחה, וכך גם בפגישותיהם של גנץ ולפיד עם בכירי הממשל.

כשדוברת הבית הלבן נשאלה אמש על עמדת הממשל סביב ההחלטה מעוררת המחלוקת היא התחמקה מתשובה. אם ידעו בזמן אמת על הדברים – זה מעלה תהיות מדוע במפלגה הדמוקרטית ובבית הלבן לא ניסו לסגור עסקה עם אותם גורמים קיצונים במפלגה, או להעלות את החוק כפי שהוא ולהבהיר להם: “אוקיי, תפילו, וכך תביאו לשיתוק הממשל”.

ייתכן שהאירוע של אתמול הוא דוגמית למה שנראה במפלגה הדמוקרטית, ברגע שישראל תבקש מהממשלה לאשר ציוד התקפי, לדוגמה חימוש מדוייק. גם הדמוקרטים שהביעו הסתייגות מהחלטת ראשי המפלגה הבהירו ש”כיפת ברזל היא נשק הגנתי, ולכן אין סיבה לא לאשר מימון שלה”.

כוחו של הסקוואד, האגף השמאלי קיצוני במפלגה, גובר משמעותית ככל שמתקרבים לבחירות אמצע הקדנציה. ולהם לא משנה, בניגוד לבכירים ישראלים שהאשימו את התנהלות ממשלת נתניהו, מי עומד בראשות ממשלת ישראל או מי המפלגות שמרכיבות אותה.