רה”מ, שרק לפני שבוע הדגיש כמה ישראל אינה חלק מהסכם הגרעין ומהשיחות לחידושו, החליט לחלק עצות ניהוליות לארה”ב בנושא. למה דווקא בזמן שנראה שהמו”מ בווינה בסכנה ממשית, ישראל מחליטה לעשות שרירים, ומציבה עצמה בעמדה נגדית לארה”ב | פרשנות
גבשיחה על קפה בבית הלבן אי אז בשלהי חודש אוגוסט, אמר בנט לנשיא האמריקני ביידן שהוא לא ינהל קמפיין אגרסיבי ומסיבי נגד הסכם הגרעין. “כשהעולם רואה שאתה יוצא למאבק נגד ההסכם, ומפסיד – זה מחזק את מעמדה של ישראל, או מחליש?” תהה אחר כך בנט. אחרי הפגישה אז, הבהירו גורמים בסביבתו של ראש הממשלה כי הוא לא התחייב שלא לנהל קמפיין, אלא הוא פשוט חושב שזה חסר טעם, ולא יעיל.
הרעיון של בנט היה ברור: נתניהו הלך על כל הקופה ב-2015 נגד ההסכם – והפסיד. למרות הנאום בקונגרס, למרות האיומים, למרות הכול – הסכם נחתם גם נחתם אי אז בין המעצמות ובין איראן.
אבל לצד הכישלון בקמפיין ההוא של נתניהו, ראש האופוזיציה זוקף לעצמו גם קמפיין אחר, מוצלח בעיניו בהרבה. בשנת 2018 ניהל ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, קמפיין לפרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין. הקמפיין הצליח. לגבי התוצאה עצמה, ישנה כעת תמימות דעים במערכת הביטחון ובדרג המקצועי, שהוא כישלון. ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו הגדיר את זה כ”אסון”. האלוף במילואים ניצן אלון, שהיה פרויקטור לענייני איראן בצה”ל בדיוק באותה התקופה, אמר כי הפרישה הרעה את מצבה של ישראל מבחינת תוכנית הגרעין האיראנית.
בנט מתנהל כרגע בין קמפיין לקמפיין, שמעלה את השאלה האם כמעט חצי שנה לתוך כהונתו, הוא החליט לעשות שרירים דווקא מול ידידתנו הטובה ארצות הברית? מי שהחליט להחריף את הטונים מול הממשל האמריקני אתמול הייתה לשכת ראש הממשלה. מסביבתם תדרכו על אותה שיחה קשה, ארוכה ולא פשוטה בין ראש הממשלה בנט ובין שר החוץ האמריקני בלינקן. זמן קצר לאחר השיחה יצאה הודעה רשמית מטעם לשכת ראש הממשלה שמדברת על מה בדיוק ארצות הברית צריכה לעשות בשיחות המתנהלות בווינה. “איראן מבצעת סחיטה גרעינית כטקטיקת משא ומתן”, אמר בנט. “הדבר צריך להיענות בהפסקה מיידית של המשא ומתן ובצעדים קשים מצד המעצמות”.
מעניין לראות שבתור מי שרק לפני שבוע הדגיש כמה ישראל אינה חלק להסכם ולא לשיחות המתנהלות בווינה כדי לשחזרו, יש לראש הממשלה לא מעט עצות ניהוליות לחלק לצוותי המשא ומתן. גם ראש המוסד דוד ברנע, בהופעה מדינית ראשונה, תרם לחגיגה ואמר אתמול כחלק מהבליץ הישראלי כי “הסכם גרוע, שאני מקווה שלא יגיעו אליו, הינו בלתי נסבל”.
בוושינגטון, משום מה, לא התרגשו יותר מדי מהדברים הללו שיצאו מירושלים. בלינקן לעיני המצלמות דווקא הגדיר אמש את השיחה שלו עם בנט כמפורטת וטובה. יש אי הסכמות, זה ברור, אומרים גורמים בממשל, אבל הם לא כל כך מבינים מדוע ישראל מתעקשת בשלב הזה להתנהל קצת כמו פיל בחנות חרסינה. השיחות, כך לפי גורם המעורה בפרטים, במילא נמצאות בקשיים ולא ברור מה יעלה בגורלן.
מדוע ישראל דוחפת את עצמה, שוב, לעמדה נגדית לזו של ארצות הברית? לפרקים, זה הרגיש כמו גרסה לא מי יודע מה מתוחכמת של טקטיקת ה”Bigger, elsewhere”. אחרי סאגת נסיעת גילת בנט לחו”ל, הנה משהו אחר להתעסק בו.
Leave a Reply
You must be logged in to post a comment.