Why Are the Evangelicals Silent?*

<--

הזעם בקהילות האוונגליסטיות בארצות הברית היה אדיר. “זו אמירה שמבטאת גישה עוינת של הנשיא”, קבע פעיל נוצרי בולט למען ישראל. “על הנשיא להתנצל לפני ראש הממשלה בנימין נתניהו”, תבעו בארגון “נוצרים מאוחדים למען ישראל”, שחברים בו מיליוני נוצרים אוהבי ישראל. זה קרה באוקטובר 2014, אחרי שבכיר אנונימי בממשל ברק אובמה כינה את נתניהו “פחדן עלוב”.

זו היתה סערה מגוחכת — בכירים ישראלים אמרו אז דברים גרועים בהרבה על אובמה — והיא נראית מגוחכת יותר כיום, לנוכח השתיקה הרועמת של הנוצרים האוונגליסטים בימים האחרונים. מאז פורסמו האמירות החריפות של דונלד טראמפ על נתניהו וישראל נראה שמנהיגי הזרם הנוצרי המשפיע בארה”ב בלעו את הלשון. אפשר אולי להבין מדוע כמרים יימנעו מדיון בקללות הבוטות של טראמפ כלפי נתניהו, אך גם אמירותיו המדיניות — הוא אמר לעיתונאי ברק רביד, שנתניהו שיקר לארה”ב והכשיל את השיחות עם הפלסטינים — עברו בלא תגובה מצד ההנהגה האוונגליסטית.

האסטרטגיה הציבורית של ישראל בארה”ב עברה בעשור האחרון שינוי עמוק. הברית עם הקהילה היהודית הגדולה והמשפיעה בעולם נזנחה לטובת הסתמכות כמעט בלעדית על האוונגליסטים. את המהלך הובילו נתניהו ומקורבו רון דרמר, שהיה לאורח קבוע בכנסיות־הענק האוונגליסטיות במדינות הדרום.

טענתם היתה פשוטה: האוונגליסטים לא רק רבים יותר מהיהודים, הם בעיקר עקביים ונאמנים יותר בתמיכתם בישראל. “ברגע האמת”, טען נתניהו בשיחות סגורות, “יהדות אמריקה העדיפה את אובמה על פנינו” — בהתכוונו לכך, שיהודי ארה”ב לא הצטרפו למאבקו הכושל בקונגרס נגד הסכם הגרעין.

היה נראה, שההימור על האוונגליסטים מוכיח את עצמו; כ–80% מהם הצביעו לטראמפ, ותמיכתם השפיעה על החלטתו להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. אך בימים האחרונים נראה שגם לתמיכה האוונגליסטית בישראל יש גבול, והוא מסומן בידי אדם אחד: טראמפ. טראמפ יכול לקלל את נתניהו ולקבוע ש”הפלסטינים רוצים שלום יותר מהישראלים”, ואיש מעשרות הכמרים האמורים להיות כיפת הברזל הציבורית של ישראל בזירה האמריקאית לא יעז להגיב.

טראמפ מתכונן כעת לריצה נוספת לנשיאות, ואם לא היה סבור שהאוונגליסטים “בכיסו”, לא היה מעז להתבטא כך בנושא הישראלי, האמור להיות בראש סדר העדיפויות האוונגליסטי. נראה שהוא מעריך כי השופטים מתנגדי ההפלות שמינה לבית המשפט העליון והבטחתו להילחם את “מלחמת התרבות” של הימין הנוצרי נגד השמאל הליברלי חשובים למצביעים האוונגליסטים יותר מיחסיו עם ישראל ונתניהו. השתיקה הרועמת של ההנהגה האוונגליסטית מאז פרסום הראיון אתו רומזת שהוא צודק.

שתיקה זו היא גם איתות חשוב להנהגה בישראל: המהלך שהובילו נתניהו ודרמר — התנתקות מיהדות אמריקה והסתמכות מוגזמת על האוונגליסטים — מסוכן לישראל. האוונגליסטים הם ציבור חשוב ומשפיע בארה”ב, אך כוחם מוגבל לתחומי המפלגה הרפובליקאית בלבד. על ישראל לטפח מוקדי תמיכה נוספים באמריקה — כולל מקומות שיש בהם שיח על זכויות אדם, דמוקרטיה וערכים יהודיים.