A Special Relationship: How Attacks in Iran Are Linked to Emerging Nuclear Agreement

<--

היחסים המיוחדים: כך התקיפות באיראן קשורות להסכם הגרעין המתגבש

גורם נעלם מחבר בין התקיפות האחרונות באיראן לבין האינטרס האמריקאי והסכם הגרעין המתמהמה. בסוף צריך לזכור שישראל הייתה מאז ומעולם, כלי של ארצות הברית להשגת אינטרסים

תמיר היימן, ראש אמ”ן לשעבר, תמך בראיון לדנה ויס בערוץ 12 בהסכם גרעין מול איראן. הוא לא אמר הסכם גרעין אלא “מסגרת הסכמית”. אין לי מושג אם הוא יודע על פרטים נוספים שכלולים ב”מסגרת”, או שסתם עשה שימוש בניסוח מתייפייף. כניסתו אחרי עמוס ידלין כמנכ”ל INSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אמורה להתוות דרך שהיא לא רק טורה טורה טורה, קריאת הקרב של הצי היפני במלחמת העולם השנייה.בינתיים שיחות ההסכם מגמגמות. רוב מאלי, נציגו של ג’ו ביידן למו”מ, אמר בשימוע בקונגרס כי יש קשיים במו”מ וכי “אם זה לא יתקדם, נחזור למשטר הסנקציות”. הסבירות שבמהלך שנות טראמפ ונתניהו האיראנים יגיעו לכמעט פצצה התממשה במלואה. הסנקציות, החיסולים והפיצוצים היו לא יותר מפירוטכניקה פוליטית. נראה שממשלתו של נפתלי בנט מתעקשת למחזר את מדיניותו של בנימין נתניהו, ורונן ברגמן מדווח על רוח קרב שנושבת במוסד.וזה המקום לבחון את הגורם הנעלם שמחבר בין התקיפה האחרונה שיוחסה לישראל ברחובות טהרן לבין הסכם הגרעין המתמהמה. הגורם הזה קרוי “היחסים המיוחדים” בין ארה”ב לישראל. אחרי שקילפנו את “ידידתנו הגדולה” ושאר ליבובי סרק נשארנו עם העובדה שמדינת ישראל, מאז ומעולם, הייתה כלי אמריקאי להשגת אינטרס אמריקאי, הן בימי טראמפ והן בימי ביידן. ממשלות ישראל דאגו לכך שעל הדרך, תוך היענות לאמריקאים, יפוצה גם האינטרס הישראלי, כל ממשלה והאינטרס שלה.

במלחמת קדש ב־1956 נגד מצרים עדיין רכבנו על האינטרס האנגלו־צרפתי, ומאז 67′ אנחנו הגרורה המזוינת של הדוד סם. ברט מק’גורן, שועל וושינגטוני שהיה מעורב בכל מהומות האזור ב־20 השנים האחרונות, מסביר (בזום לעמוס גלעד בבינתחומי בהרצליה) כי “ישראל היא נדבך מרכזי של סנטקום – פיקוד המרכז של צבא ארה”ב”.

עוגת גבינה עם טעם מושחת שלעולם לא תנחשו שהיא דלה בקלוריות

המשמעות היא, בערך, כמו שחטיבת כפיר היא נדבך מרכזי של פיקוד המרכז שלנו. לפני כשבועיים ביקר כאן מפקד סנטקום כדי לאשר את ההבנות האלה, ומכאן ניתן להבין את תקיפות צה”ל, אפרופו המבוי הסתום בשיחות הגרעין.אם הייתי צריך להמר אם סגן מפקד יחידה במשמרות המהפכה חוסל משום שהיה פצצה מתקתקת, או משום שחיסולו היה חלק מהשת”פ הישראלי־אמריקאי כדי ללחוץ על איראן – הייתי הולך על התיאום המופלא בין ארה”ב לישראל. ברור שלא הייתי קונה שום פרסומים שהסיבה לחיסולו היא מסוכנותו המיידית לביטחון ישראל. כל אדם סביר יודע שאם היו מחסלים סגן מפקד חטיבה בצה”ל עשרה מועמדים היו קופצים על מקומו, ושהם לא פחות או יותר מוכשרים.הכתב והפרשן הצבאי של “מעריב”, טל לב־רם, סבור כי “יותר מהחיסול עצמו זו ההחלטה שבמרכזה עומד כנראה מסר אגרסיבי כתגמול לפעולות המיוחסות לאיראנים, ולכן זה סיפור גדול ללא קשר לדמות שחוסלה ומידת חשיבותה… וזוהי התפתחות מגה־מעניינת שעשויה ללוות את האזור תקופה ארוכה”. האזהרה הסמויה היא שמכאן ואילך צה”ל והחבורה המיומנת־מאומנת של המוסד באיראן יבצעו באורח קבוע חיסולים ופיצוצים כחלק מהלחץ המערבי לזירוז החתימה על ההסכם.חזית אמריקאית נוספת מול איראן היא הכטב”מים האיראניים שתוקפים מטרות בסעודיה. מחיר הנפט בארה”ב ממריא עקב המלחמה באוקראינה, ביידן זקוק נואשות לנפט הסעודי ושוכח את מחויבותו לזכויות אדם והחרם עליהם (רצח חשוקג’י) לטובת מחיר הגלון לקראת בחירות האמצע בארה”ב (תקראו פעם נוספת אם הקצב מהיר לטעמכם, אבל אלו הן העובדות). ועכשיו נחשו מי תקף והשמיד כטב”מים איראניים כחלק מההתארגנות האזורית נגד איראן, כולל תרומת הנדבך של סנטקום. ברור שהכטב”מים האלה מאיימים גם על ישראל, אבל עד עכשיו טפו טפו טפו הם לא פגעו בנו, בעוד בסעודים הכטב”מים האלה פגעו גם פגעו.בינתיים אנחנו בענייני מחיאות כפיים. חבורת הליגיונרים שלפי פרסומים זרים עובדת עבור המוסד באיראן מעוררת התפעלות הוליוודית ומבצעית. אלא שהצלחותיהם הן לא סיבה לחשוב שהסיבוב הבא יהיה ברמת הזבנג וגמרנו, כלומר 300 הרוגים על פי הערכות המצב של צה”ל.

בהנחה לגמרי סבירה שחתימת ההסכם, אם וכאשר, תפסיק את הפעילות של ישראל, יש לממשלת בנט־גנץ־לפיד הזדמנות לנהל מדיניות אלטרנטיבית לירושת טראמפ ונתניהו.ללכת להפסקת אש בסוריה ובלבנון, שיש לה השלכות ברורות מול איראן. לא מדובר בחוזה שלום אלא בסוג של שביתת נשק שתאפשר לכל הצדדים להשקיע בפתרון הבעיות הפנימיות והכלכליות שלהם, במקום לשפוך כסף ודם. שלא לדבר על הליכה על הקשקש לקראת מלחמת הכל כלול.החזית הסינית

בסיפור הישראלי והאמריקאי על הסכם הגרעין חסר פרק מכריע והוא האפקט הסיני. כמו באיראן, גם באוקראינה הזירה היא – בין השאר – חלק מהתמודדות הטיטאנים בין ארה”ב לסין. השאלה המסקרנת היא כיצד רואים הסינים את סכנת הגרעין בכלל והאיראני בפרט. הנחת העבודה הסבירה אומרת שגם האינטרס הסיני לא רוצה במדינות פצצה נוספות, וזה המקום לנסות להבין את האופי הסיני מול הישראלי והמערבי בהקשר הגרעיני.יש לי הרושם שהסינים לוקחים את הפצצה באורח פחות אלרמיסטי. כאוכלוסייה מבודדת למדי, בעיקר במאה הקודמת, הם לא היו חשופים לאפקט הירושימה ונגסקי שהבעית את העולם הפתוח מאז ועד היום. אני לא רוצה לרמוז שזה קורה מפני שיש להם מיליארדים (של בני אדם) לבזבז, אלא משום שהם לא רואים בכך איום מיתולוגי או דמוני. הם סידרו לעצמם פצצה משלהם כדי להרתיע ולאיים, אבל ההתכוונות הסינית היא לכבוש את העולם כלכלית, לא צבאית.ארה”ב של טראמפ פתחה נגד סין במלחמת סחר והגדלת המכסים של סחורות סיניות. ככה? הסינים ריככו את הסנקציות על איראן באמצעות רכש נפט ושאר הקלות. ביידן ניסה להפיס את דעתם של הסינים בהורדת המכסים, אבל הוציא אותם מכליהם כאשר הכריז כי “ארה”ב תגן אקטיבית על טאיוואן”.

בנוסף, הוא הצהיר על “שותפות סחר אסייתיות של ארה”ב כדי ליצור גוש כלכלי חוסם מול סין”. ככה? מכאן ואילך הסינים לא נחפזים ללחוץ על האיראנים לחתום על הסכם הגרעין. ככה? פיקוד המרכז האמריקאי דוחף את ישראל לבצע פיגועים בטהרן. עד שהאייתוללות יתרצו.אם וכאשר, אני מניח שגם בנט מבין שברגע שבו האמריקאים (ושות’ במו”מ הגרעין) יגיעו להסכם, תפוג במקביל נחיצותם של האיומים, החיסולים והפיצוצים MADE IN ISRAEL. ארה”ב תפצה אותנו בתמורה MADE IN US מחימוש עד חומש, העיקר שאף חייל אמריקאי לא יחזור הביתה בשק.