In the Moment of Truth in Negotiations with Iran –- Lapid Falls in Line with Biden

<--

ברגע האמת של המו”מ מול לבנון – לפיד מיישר קו עם ביידן

ההתנהלות של לפיד אינה מנותקת מגישתו השגויה – מדיניות “החדרים הסגורים” – מול הסכם הגרעין האיראני, וכן יחסו הבסיסי לכל מתווה הגז של ישראל

העימות והמשא ומתן על הגבול הימי של ישראל מול לבנון הם נושא שנחת בפתאומיות על סדר היום הישראלי. בדרך כלל כשיש נושא אסטרטגי מכריע, לוקח לו שנים להתבשל והמסגרות הציבוריות והפוליטיות מפתחות בהדרגה עמדות כלפי הנושא. הוא גם הופך בדרך כלל ל”שנוי במחלוקת”. בנושא הגבול הימי בהשקה למאגר כריש ולמאגרים נוספים, שנטען שחלקם לפחות נמצאים בשטח הימי הלבנוני, המערכת לא התארגנה תודעתית בזמן. זה חלחל כבעיה לאומית רק בשנתיים האחרונות, ובייחוד בתקופת ממשלת לפיד־בנט. תחילה נודע שהאמריקנים, קרי: ממשל ביידן – מסירים את תמיכתם מפרויקט צינור הגז מישראל לאירופה EASTMED, פרויקט משותף לישראל, ליוון ולקפריסין. אחרי כן התחילו מגעי התיווך של איזה עמוס הוכשטיין, שאף אחד לא שמע עליו, עד שהחל להסביר לישראלים מטעם ממשל ביידן מה הם צריכים לעשות עם הגז שלהם ודרך איפה לייצא אותו, אם בכלל.

ד”ר דורי גולד, היו”ר הפורש של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אומר: “המשא ומתן על הגבול הימי ומאגרי הגז הוא חלק מהמשא ומתן ומהעימות עם איראן”. כזכור, החלק האחרון בשיחת הטלפון ההיסטורית הקצרה בין הנשיא ביידן לראש הממשלה הזמני לפיד, הוקדש להנחתה אמריקנית: אתם חייבים לסיים מייד את המשא ומתן על הגבול הימי עם לבנון. כמה סחטנות האיראנים מסוגלים להפעיל באמצעות קילוגרמים מועשרים של אורניום?

ערב נאומו של לפיד בעצרת האו”ם בניו יורק, אמר ד”ר גולד: “הנושא של הגבול הימי ואיומי חיזבאללה על שדה הגז כריש צריך לעמוד במוקד הנאום של לפיד. הוא צריך לשים את הנושא על סדר היום הבינלאומי. אלו איומים של איראן על אספקת הגז לאירופה. הכתובת להעברת המסר של ישראל היא מדינות כמו צרפת, בריטניה וגרמניה, שסובלות מניתוק הגז של רוסיה לאירופה”. מסר ישראלי כזה יוצר תמיכה בינלאומית לטובת ישראל במקרה שהבעיה תעבור לפסים צבאיים. דין הגבול הימי כדין הגבול היבשתי של ישראל.

ההתנהלות של לפיד אינה מנותקת מגישתו השגויה – מדיניות “החדרים הסגורים” – מול הסכם הגרעין האיראני, וכן יחסו הבסיסי לכל מתווה הגז של ישראל. עד לפני שנים ספורות דיבר לפיד על ביטול מתווה הגז. הוא ירד מזה. למה התנגד? עד היום לא ברור. כשהשרה שלו במשרד האנרגיה קארין אלהרר נכנסה לתפקידה, היא דיברה על אנרגיות ירוקות והודיעה על הפסקת מתן זיכיונות חיפוש לגז. פעולות ממשלתיות כאלה מאותתות לשוק העולמי. התחושה היא שכמו בנושא האנטישמיות וכמו בנושא הגרעין האיראני, לפיד פועל לפי המדיניות של הממשל הדמוקרטי. המשמעת הישראלית מול תכתיבים אמריקניים מתבטאת אפילו על קו התפר; הקו הירוק של 67′ קם לתחייה. גל הפיגועים מתמקד במעברי הגבול, וחיילים המוצבים שם עצרו השבוע מחבלים עם נשק כי כנראה פחדו לירות.

בנושא הלבנוני, כפי שחשף השבוע אריאל כהנא בעיתון זה, לא ניתן לעקוף את ההליך הפרלמנטרי הדרוש כשזה נוגע לשינויי גבולות. שר הביטחון בטוח שיהיה הסכם, וחיזבאללה יגיד שזה בזכותו. אלא שבהתחשב באופי התקיפה שביצע חיזבאללה נגד אסדת כריש, הארגון יכול לרשום לעצמו תגובה ישראלית פושרת. ישראל מכילה