ביקורי הבזק והחשש בארה”ב: ישראל עלולה להפתיע אותנו ולתקוף באיראן
דרמה מדינית-ביטחונית, בתקופה של מחאה המונית: הרמטכ”ל האמריקני נחת בארץ בהתראה קצרה, השבוע יגיע שר ההגנה. הרקע: החשש בארה”ב שנתניהו יורה על תקיפה באיראן עקב העשרת האורניום לרמה של כמעט פצצה, ואולי גם על מנת להיחלץ מהמשבר הפוליטי הפנימי. אלו הנושאים שעל סדר היום בפגישות
המחאה ההמונית על המהפכה המשפטית מבליעה בימים אלה דרמה מדינית-ביטחונית ביחסים עם ארצות הברית. מחוללי הדרמה הן ההתפתחויות האחרונות ומדיניות ממשלת ישראל בהקשר לאיראן ובזירה הפלסטינית.
ממשל ביידן מגלה חוסר שקט ביחס למהלכים שהממשלה עלולה לעשות לנוכח ההתפתחויות האחרונות בשתי הזירות. לכן החליט לשלוח לישראל, בהתראה קצרצרה, את שני האישים הבכירים ביותר בפנטגון – הרמטכ”ל האמריקני ושר ההגנה – לשיחות בירור ותיאום עם בכירי מערכת הביטחון ועם הגורמים המדיניים הבכירים בירושלים.
הסיבה לכך, סבור בכיר במערכת הביטחון של ישראל, היא שבבית הלבן ובפנטגון חוששים שהממשלה הנוכחית בירושלים תפתיע את ארה”ב ותגרור אותה למעורבות בעימות מלחמתי במזרח התיכון, בשעה שארה”ב ובעלות בריתה משקיעות את מירב המשאבים שלהן באוקראינה ובהסלמת העימות “הקר” עם סין. מנקודת ראות אמריקנית, המצב כעת דומה לזה ששרר בשנים 2012-2010, אז ברק אובמה היה הנשיא, וראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז אהוד ברק תכננו לתקוף את איראן.
לכן נחת כאן ביום חמישי האחרון ראש המטות המשולבים של צבא ארה”ב, הגנרל מארק מילי, כאורחו של הרמטכ”ל הרצי הלוי. מיד אחריו, ביום חמישי הקרוב, יבוא לכאן לביקור בזק שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין, כאורחו של שר הביטחון יואב גלנט. אגב, אפשר להבין מהתבטאויות שונות שגלנט נחשב בעיני גורמים אמריקנים כגורם מתון וענייני בממשלה הנוכחית, שאפשר להידבר עימו ולהשפיע באמצעותו על דיוני הקבינט.
בכל מקרה, דוברו של מילי מסר לקונית שהבכירים האמריקנים והישראלים ידונו על ההתפתחויות האחרונות באיראן ובאזור. מישראל ימשיכו הבכירים האמריקנים לבירות נוספות במזרח התיכון, אבל אפילו הם אינם מסתירים שהשיחות בישראל הן העניין הדחוף שלשמו באו. אגב, לשר הביטחון גלנט אין כוונה להסתפק במענה לשאלות עמיתיו האמריקניים ביחס לכוונותיה של ישראל בזירה האיראנית ולתיאומים שירצו לעשות בעניין זה, ולהפצרותיהם שממשלת נתניהו תרגיע את הזירה הפלסטינית. לגלנט ולרמטכ”ל הלוי, כפי שאפרט בהמשך, יש אג’נדה משלהם, בעיקר בהקשר האיראני, שאותה הם מתכוונים לקדם בשיחות עם אוסטין ומילי.
12 יום להגעה לחומר בקיע
ברקע סבב המפגשים הבלתי צפוי הזה ניצבת חשיפת פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו”ם (סבא”א), לפיה איראן העשירה כמות קטנה של אורניום לדרגה של 84% במתקן התת-קרקעי המבוצר בפורדו. הידיעה שהתפרסמה לפני שבועיים חוללה מיני-סערה במערכות הביטחון של ישראל. עד כה היה ידוע שאיראן העשירה אורניום לרמה של 60% ושכבר צברה כמות של כמעט 70 ק”ג בדרגת העשרה גבוהה זו. בעקבות זאת העריכו במערב כי עד סוף 2023 יהיה לאיראן אורניום מועשר בדרגות שונות בכמות שתספיק לעשרה מתקני נפץ גרעיניים.
כעת, אחרי החשיפה בדבר ההעשרה ל-84% בפורדו, התקצר מאוד לוח הזמנים המשוער שהיה מקובל על שירותי הביון המערביים ביחס להתגרענות הצבאית של איראן. פקיד אמריקני בכיר שהתייחס לחשיפת סבא”א בשימוע בשבוע שעבר בקונגרס אמר שלאיראן יש כעת יכולת לייצר חומר בקיע שמספיק לראש קרב גרעיני אחד תוך 12 ימים בלבד.
ראש סוכנות הגרעין של איראן, מוחמד אסלאמי, טען כי הכמות הקטנה של אורניום מועשר לרמה של כמעט-פצצה נוצרה כתוצאה מסוג של כשל טכני מוכר ונפוץ בהליך ההעשרה. אבל הגורמים שעוקבים אחרי תכנית הגרעין הצבאית של איראן באמ”ן ובמוסד לא קונים את הטיעון הזה, וכך גם סוכנויות הביון האמריקניות.
כבר בנובמבר העריך ראש אמ”ן, אלוף אהרון חליוה, כי בזמן הקרוב “איראן תשתעשע בהעשרה ל-90%, גם באופן סמלי”. הוא הסביר כי “איראן אוחזת היום בכמות העשרה לארבע פצצות גרעיניות. זה אומר שהם צריכים 100 ק”ג אורניום מועשר ל-90% כדי להחזיק בחומר לארבעה ראשי נפץ גרעיניים. הם עושים צעד אחד כל פעם, וממתינים לראות את התגובה של הקהילה הבינלאומית. אחרי שהם רואים שהעולם חי בשלום עם הגרעין, הם ממשיכים הלאה”.
זוחלים לפצצה, בהתמדה
יתרה מזאת. בישראל סבורים שההעשרה ל-84% הייתה מעשה מכוון ומתוכנן, שהיה אמור להשיג שני יעדים. האחד – להרגיל את העולם לעובדה שאיראן זוחלת בצעדים קטנים אך בהתמדה לעבר יכולת גרעינית מלאה, וכי לבסוף היא תשיג יכולת זו מפני שלא עשתה צעדים גדולים מאוד או פרובוקציה גדולה שהעניקו למערב ולישראל עילה מספקת לתקוף אותה.
היעד האיראני האחר הוא העברת מסר אזהרה לארה”ב ולאירופים שמשמעותו: אנחנו, האיראנים, לא נהסס להגביר את קצב הזחילה לנשק הגרעיני אם לא תסירו מעלינו את הסנקציות הנשכניות שהטיל הנשיא לשעבר טראמפ, ואם תעזו להטיל עלינו סנקציות נוספות באמצעות מועצת הביטחון של האו”ם, בגלל הסיוע הצבאי שאנו נותנים לרוסיה במלחמתה באוקראינה.
המסר הזה נועד לנצל נקודת תורפה במדיניות הגלובלית של ממשל ביידן, שמעוניין כעת להימנע כמעט בכל מחיר ממעורבות בעימות מלחמתי במזרח התיכון. חיזוק אפשרי לאותה מדיניות אפשר היה לקבל בדבריו של שר החוץ האיראני אמיר עבדוללהיאן בריאיון ל-CNN. באותו ריאיון לא הסתיר עבדוללהיאן את רצונו בחידוש המשא ומתן על הסכם הגרעין. לדבריו, הוא אף קיבל מסרים מהאמריקנים בערוץ דיפלומטי שגם הם מעוניינים בכך.
בטהרן יודעים שאם יעשירו אורניום ל-90%, בעלות בריתה של ארה”ב במזרח התיכון, ובראשן ישראל, ידרשו מהנשיא ביידן לפעול כדי לעמוד בהתחייבותו שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני.
אשר לישראל, המסר האיראני הוא: נאיץ את תוכנית הגרעין ואולי אף נגיע להעשרה מלאה ל-90% של חומר בקיע לכמה ראשי קרב גרעיניים (לפני שתהיו מוכנים או שתהיה לכם עילה לתקוף אותנו) בתגובה על כל פגיעה שלכם בתוכנית הגרעין הצבאי ובתוכנית הטילים האיראנית – כמו למשל תקיפת המפעל באיספהאן לפני כשבועיים, שבו האירנים מייצרים ומפתחים טילים אסטרטגיים מסוגים חדישים שאמורים להיות מסוגלים לחדור את המערך הישראלי להגנה מפני טילים.
ממד הזמן הוא המרכיב הקריטי שהשתבש ב”תוכנית העבודה הביטחונית” הישראלית-אמריקנית, שנועדה למנוע נשק גרעיני מאיראן, כתוצאה מחשיפת סבא”א. אם עד עכשיו העריכו בירושלים ובוושינגטון שיש לישראל יותר משנה להשלים הכנות למתקפה גדולה באיראן ולמלחמה בזירות נוספות שתתפתח בעקבותיה, כעת ההערכה בישראל היא שאולי נצטרך לקצר מאוד את לוח הזמנים.
ההערכה שלפיה יש צורך בקיצור לוח הזמנים להכנות לתקיפה באיראן נובעת מכמה סיבות:
האחת – בקהיליות המודיעין בישראל ובארה”ב מקנן חשש גובר שאולי איננו יודעים מספיק מה איראן עושה ומה השיגה בתחום פיתוח מנגנון הנשק הגרעיני עצמו, וכי אנחנו עלולים להיות מופתעים בעניין זה. עד כה ההערכה הייתה שייקח לאיראנים בין שנה וחצי לשנתיים לפתח מתקן נפץ יעיל.
הערכה זו לא השתנתה בינתיים, אבל יותר ויותר מומחים מזהירים מאופטימיות יתר בהקשר זה. הספק בעניין הזמן שייקח למהנדסים האיראנים לפתח את הפצצה מתחבר לשליטה ולהאצה הניכרת שאיראן השיגה בטכניקת ההעשרה של חומר בקיע (יש לה צנטריפוגות מתקדמות שפועלות כבר בפורדו). אלו מעוררים חשש שיום אחד נתעורר ונגלה שאיראן עומדת לבצע ניסוי בראש נפץ גרעיני או חלילה שכבר ביצעה, ממש כמו שעשתה צפון קוריאה. במצב כזה לישראל ולאמריקנים לא תהיה ברירה אלא להשלים עם המציאות וללמוד לחיות בצל הפטרייה הגרעינית האיראנית.
מה שמגביר את הדאגה בתחום זה במערכות הביטחון שלנו ושל ארה”ב הוא שיתוף הפעולה הטכנולוגי שהולך ומתהדק בין רוסיה לאיראן. יש מידע על בקשה איראנית לקבל מרוסיה סוללות S-400 יעילות מאוד ליירוט מטוסים וטילים בטווח של יותר מ-400 ק”מ, ועל מטוסי קרב הפצצה סוחוי-35 שאיראן רוצה מרוסיה.
אבל עיקר האיום מנקודת ראותנו וראות הפנטגון הוא שיתוף פעולה רוסי-איראני שכבר מתקיים בפיתוח כטב”מים מתאבדים/תוקפים מדויקים מאוד, וייתכן שגם בפיתוח טילים בליסטיים בעלי ראש קרב מתמרן וטילים היפרסוניים. שני טילים אלו גם מדויקים מאוד וגם מסוגלים לחדור את מערכי ההגנה האווירית שלנו. על רקע חששות אלה יובן מדוע למפגשים של שר ההגנה ויו”ר המטות המשולבים עם עמיתיהם הישראלים יש חשיבות ודחיפות גדולה.
על סדר היום במפגשים בין הבכירים הישראלים לאמריקנים עומדות ארבע סוגיות:
הראשונה – איך מרתיעים במשותף את איראן מלהעשיר אורניום לרמה (90%) של חומר בקיע בכמות מספיקה לפצצה אחת או יותר? בישראל סבורים שאיום צבאי אמין ישראלי-אמריקני וסנקציות קשות נוספות יגרמו לאיראנים לחשוב פעמיים.
נתניהו וביידן. ישראל רוצה עוד סנקציות, ארה”ב – להפיג את החששות מתקיפה
נתניהו וביידן. ישראל רוצה עוד סנקציות, ארה”ב – להפיג את החששות מתקיפה (צילום: רויטרס)
השנייה – איך ישראל וארה”ב מגיבות אם איראן הופכת למדינה סף גרעינית מלא-מלא. גורמים אמריקניים אינם מסתירים מבני שיחם הישראלים את חששותיהם מפני תרחיש שבו ראש הממשלה נתניהו נותן פקודה לתקוף באיראן, לא רק מפני שזה יסכל את תוכנית הגרעין האיראנית אלא מפני שזה ישתק וידחוק את המחאה הציבורית בעניין המהפכה המשפטית לשולי האג’נדה של הציבור בישראל.
לכן האמריקנים דורשים שלא נפעל בלי לתאם ולאשר עימם. “אתם מדינה ריבונית”, הם אומרים ויאמרו, “אבל עדיף שנחליט במשותף כיצד מגיבים כי בסופו של דבר גם אנחנו ניאלץ להיות מעורבים במלחמה שתתפתח”. הסיבה היא שחיילים אמריקנים שמוצבים במזרח התיכון יהיו בסכנה אם ישראל תתקוף במפתיע.
סוגיית משנה בהקשר זה היא איך מאיצים את שיתוף הפעולה הטכנולוגי שממשלת ישראל (הקודמת) התחילה בו עם הממשל והתעשיות בארה”ב שמטרתו העיקרית היא ייצור יתרונות צבאיים בהקשר האיראני והאזורי.
סוגיה שלישית – ישראל תדרוש שארה”ב והאירופים, באמצעות האו”ם, יטילו סנקציות נשכניות נוספות על איראן במסגרת מועצת הביטחון או מחוצה לה, כדי להכריח את איראן לצמצם את הסיוע הצבאי לרוסיה.
סוגיה רביעית – בישראל מעריכים שאוסטין ומילי ידרשו שישראל תימנע מפעולות אזרחיות וצבאיות שיתסיסו את השטח הפלסטיני הבוער כבר ממילא, ויגרמו גם לכך (באמצעות הקמת התנחלויות חדשות ובנייה רחבה בקיימות) שפתרון שתי המדינות לשני עמים לא יהיה אפשרי יותר. האמריקנים דורשים גם שהממשלה תימנע ממעשים שיביאו לעימותים בהר הבית ובירושלים בחודש הרמדאן, כדוגמת עליית בן גביר להר הבית מיד עם כינון הממשלה. השורה התחתונה היא שהאמריקנים אומרים לנו: אנו נעזור לכם ככל האפשר בהקשר האיראני, אבל בתמורה אל תציתו עימות עם הפלסטינים שיחייב אותנו להיות מעורבים בעוד סכסוך מלבד באוקראינה ובים סין הדרומי.
Leave a Reply
You must be logged in to post a comment.