While the United States Wrangles with Friends, Iran Gallops toward Next Political Goal: Africa

<--

בזמן שארה”ב מתנצחת עם ידידותיה, איראן שועטת לעבר היעד המדיני הבא: אפריקה

היעד המוצהר של האיראנים הוא לשפר את מצבם הכלכלי • היעד האסטרטגי – לחזק את ציר המדינות שמתנגדות לארה”ב ולמערב • ומה ישראל יכולה לעשות? מעל הכל, לנקוט מדיניות חוץ אקטיביסטית המודרכת לפי ההנחה: אם לא אנחנו – מישהו אחר, ולא לטובה

לאחר שחידשה את יחסיה עם סעודיה והאמירויות ובעודה מהדקת את השותפות האסטרטגית שרקמה עם רוסיה, פונה איראן לעבר היעד המדיני הבא: יבשת אפריקה.

אברהים ראיסי פתח אתמול את מסעו המדיני באפריקה, הביקור הראשון מזה למעלה מעשור של נשיא איראני. הוא צפוי להיפגש עם מנהיגי המדינות קניה, אוגנדה וזימבבואה. המטרה המוצהרת של ראיסי היא להביא להעמקת שיתופי הפעולה הכלכליים בין הרפובליקה-האסלאמית לאפריקה אותה הוא רואה כ”יבשת של הזדמנויות”.

אך מעבר להיבטים הכלכליים, ברור כי הביקור נועד להמשיך את התנופה המדינית שממנה איראן נהנית בתקופה האחרונה, לחזק את מעמדה ואת השפעתה ביבשת-האפריקנית ולהרחיב את מחנה המדינות המתנגדות לארה”ב, שטהראן היא שותפה מרכזית בגיבושו.

חידוש יחסים בין המדינות

רק לפני שבוע נועד שר החוץ האיראני עם מקבילו מסודאן לפגישה שהתקיימה לאחר נתק במשך שבע שנים. בדיווחים באיראן נמסר כי הצדדים דנו, בין השאר, בדרכים לחידוש היחסים בין המדינות.

כזכור, סודאן היתה שותפה בעבר למאמציהם של גורמים איראנים דרכה אמצעי-לחימה לחמאס ברצועת-עזה ובהקשר לכך אף יוחסו לישראל כמה תקיפות על אדמת סודאן. בשנת 2020 הצטרפה סודאן ל”הסכמי אברהם” אך החתימה על ההסכמים הבילטראליים עמה עוכבה מסיבות שונות. בינתיים שבה והתלקחה מלחמת האזרחים שהוסיפו לאי-הודאות באשר לעתיד ההסכמים .

צעד משמעותי נוסף של איראן, ביבשת האפריקנית, נרשם לפני שבועיים, הפעם מול מצרים, שכנתה של סודאן.

“הדיפלומטיה הדינמית יוצאת לדרך”

לפי דיווחים איראניים הסכימו המדינות על חידושו של קו הטיסות הישיר ביניהן, שהופסק מזה למעלה מארבעים שנה. צעד זה, לפי הדיווחים, משקף לא רק צורך כלכלי של שתי המדינות, אלא גם רצון לפתוח דף חדש ביחסים שהתאפיינו בעויינות ובמתחים רבים. אין לדעת לאן יתפתחו המגעים. לפי שעה דווח כי מצרים אישרה הקלות בוויזות לתיירים מכמה מדינת, ביניהן איראן.

גם ללא התפתחויות אלה, איראן הדירה את רגליה מאפריקה. היא נהנית מיחסים חמים עם מדינות חשובות ביבשת, כמו דרום-אפריקה ואלג’יריה . האחרונה היא מהמדינות המעטות בעולם הערבי שגם משתפת פעולה עם איראן. לאחרונה היא עלתה לכותרות בעקבות הידרדרות נוספת ביחסיה עם מרוקו, שהורעו לאחר “הסכמי אברהם” ולנוכח המהלכים בזירה הבינלאומית, להכרה בריבונות מרוקו בסהרה המערבית.

“הדיפלומטיה הדינמית יוצאת לדרך כדי להמשיך במימוש האינטרסים הלאומיים של איראן” – כך תאר שר החוץ האיראני את הפעלתנות המדינית האיראנית בעת הזו. היעד המעשי של המאמצים הללו הוא לנטרל את השפעת העיצומים המוטלים על איראן ולפתוח בפניה אפשרויות חדשות לשיפור מצבה הכלכלי.

ואולם, מאמצים אלה מיועדים גם לשרת מטרה אסטרטגית רחבה יותר: השפעה בעיצובו של הסדר העולמי החדש, יצירת מערכת רב-צדדית שתאזן (כלומר תחליש) את משקלם של ארה”ב והמערב.

מה ישראל יכולה לעשות?

הרושם הוא כי ממשל ביידן אינו קשוב להתפתחויות הללו. הוא עסוק בענייני הפנים, בתחרות עם סין ובמלחמה באוקראינה. מדיניותו במזרח התיכון אפשרה את התחזקות איראן ודחקה את ידידותיה הערביות של וושינגטון לחיקן של סין ורוסיה.

אין לצפות שהמהלכים באפריקה יעוררו אותו לפעולה. מה ישראל יכולה לעשות?

מדיניותו במזרח התיכון איפשרה את התחזקות איראן ודחקה את ידידותיה הערביות של וושינגטון לחיקן של סין ורוסיה

מדיניותו במזרח התיכון איפשרה את התחזקות איראן ודחקה את ידידותיה הערביות של וושינגטון לחיקן של סין ורוסיה, צילום: איי.פי

ראשית, לבצר ככל האפשר את האחיזה הישראלית הקיימת במדינות אפריקה, במיוחד במדינות שסומנו כיעד למאמצי איראן. שנית, להשלים את ההסכמים עם סודאן – למרות מצבה הפנימי. שלישית – ללבן עם מצרים, בדרגים המתאימים, את משמעויות ההתקרבות לאיראן. רביעית – להכיר בריבונות מרוקו בסהרה המערבית.

כל אלה יתרמו לחיזוק היחסים ויחליש את מאמצי-ההשחרה נגדה מצד הגורמים האסלאמיסטיים (בעידוד איראן ואלג’יריה). מעל הכל, לנקוט מדיניות חוץ אקטיביסטית המודרכת לפי ההנחה: אם אנו, ישראל, לא נהיה שם – מישהו אחר יהיה ולא לטובה.