ההשפלה בסעודיה, סערת ההפלות והשיבה למלחמה קרה: ארה”ב מסכמת שנה
עשרה חודשים אחרי, המלחמה עדיין ניטשת, אבל דוקטרינת ביידן זוכה לשבחים | כתבנו בוושינגטון נתן גוטמן, בטור מיוחד לרגל “שנה בחוץ” – היומן לסיכום 2022 בכאן רשת ב
כמו בסרט ״בחזרה לעתיד״, כך גם ג׳ו ביידן וארצות הברית כולה מצאו עצמם השנה חוזרים אחורה בזמן, מתמודדים שוב עם שדים מן העבר, עם אתגרים שנדמה היה שכבר פסו מהעולם.
יותר מ-30 שנה אחרי, התברר לפתע שהעימות הבין-מעצמתי עדיין חי ובועט. ששוב זו ארצות הברית נגד רוסיה. ג׳ו ביידן, נשיא מבוגר שנכנס לתפקיד בניסיון לייצב את אמריקה, נתקל ברגע מבחן: איך מתמודדים עם בריון רוסי? האלטרנטיבות כולן היו רעות: ויתור והתעלמות, מהסוג שארצות הברית נקטה ובכך אפשרה לפוטין לכבוש את קרים בעבר, מלחמה כוללת נגד רוסיה כדי להוציאה מאוקראינה, או מדינאות זהירה. ביידן בחר באפשרות השלישית – והצליח.
הגישה של ארצות הברית דגלה בתמיכה מסיבית לאוקראינה בכמויות שכמותן לא נראו, בגיוס העולם המערבי ללחץ על רוסיה, כל זאת מבלי לעבור על קו אדום אחד – שיגור חיילים אמריקנים לחזית.
עשרה חודשים אחרי, המלחמה עדיין ניטשת, אבל דוקטרינת ביידן זוכה לשבחים: המערב שוב מאוחד, פוטין מגלה את מגבלות כוחו, וארצות הברית שבה לעמדת הובלה. ארצות הברית זכתה להערכתו של נשיא אוקראינה זלנסקי, שביקר כאן בסוף השנה, ולתמיכת המערב.
אבל ההצלחה באה עם תו מחיר כבד. החרם על רוסיה גרר זינוק במחירי הדלק, שנוסף לכלכלה שעדיין מתקשה להתאושש ממגיפת הקורונה, וביחד הושלכה אמריקה לעוד תזכורת מהעבר הרחוק: אינפלציה. אותה מכה כלכלית שמורגשת בכל כיס, ושרק אמריקנים שחיו בשנות השמונים עדיין זוכרים את מוראותיה. המאבק היה קשה. ביידן נאלץ להשפיל עצמו מול הסעודים, שהשיבו באצבע משולשת, וראה צניחה בתמיכה בו מצד אמריקנים שהתקשו לפתע לגמור את החודש. את השנה, מסיימת ארצות הברית בטון אופטימי יותר. הצעדים האגרסיביים של הבנק המרכזי בתחום הריבית מתחילים לרסן את האינפלציה, מחירי הדלק ירדו לרמה של לפני המלחמה והאבטלה בשפל.
בוושינגטון נשמעת אנחת רווחה. הכלכלה אולי מתאוששת, אבל אמריקה משוסעת מאי פעם. החלטה אחת של בית המשפט העליון בחודש מאי, הציתה מחדש את אש מלחמת התרבות, בעוצמה חזקה מאי פעם. בית משפט עליון בהרכב שמרני ביטל את הפסיקה המכירה בזכותן של נשים לעבור הפלות. מאבק של עשרות שנים הסתיים בניצחון השמרנים והימין הנוצרי. ההחלטה שיגרה גלי הלם בכל רחבי החברה האמריקנית. ליברלים, דמוקרטים ונשים רבות, הרגישו שאמריקה שהכירו נעלמת. הטראומה של ה-6 בינואר והאיום על הדמוקרטיה עדיין טרייה, וכעת, גם בית המשפט העליון הפנה עורף.
החודשים שחלפו מאז, לימדו שהיה זה אולי ניצחון פירוס עבור השמרנים: השמאל התאחד ובימין המתון היו כאלה שהרגישו שאולי הלכו רחוק מדי. והכל הגיע לשיא בלילה אחד בנובמבר.
בחירות האמצע סיפקו את הפתעת השנה: זו הייתה אמורה להיות מהלומה לביידן ולדמוקרטים, אבל כשנספרו הקולות התברר שההפסד היה קל יחסית: הדמוקרטים איבדו את הרוב בבית הנבחרים אבל שמרו על הסנאט. מפלגתו של ג׳ו ביידן, נשיא עם שיעורי תמיכה נמוכים המנהיג את אמריקה בתקופה של אינפלציית שיא, הצליחה לשרוד היטב, למעשה טוב יותר מנשיאים מכהנים רבים בעבר.
הכשלון היה של האיש שמעולם לא הסכים לקבל את תוצאות הבחירות הקודמות, דונאלד טראמפ. זו הייתה אמורה להיות השנה של דונלד טראמפ. הוא הכריז על ריצתו מחדש לנשיאות, יצא לדרכים ובחר מועמדים משלו לעשרות מרוצים בבחירות האמצע. כמעט כולם הפסידו. מעמדו של דונלד טראמפ כמלך הבלתי מעורער במפלגתו התערער. החקירות החלו סוגרות עליו: מהמסמכים הסודיים שלקח לביתו במאר-א-לאגו, דרך ההסתבכויות העסקיות בניו יורק, וכלה בחלקו בפרעות ה-6 בינואר ובניסיונות להפוך את תוצאות הבחירות.
השנה הקרובה תהיה מכריעה עבור שני הגברים הלבנים המבוגרים שחפצים להנהיג את אמריקה: ג׳ו ביידן, הגיבור הטראגי – זה שזוכה להישגים אבל לא לאהדה, יצטרך להחליט אם לרוץ לנשיאות שוב, בגיל 82. דונלד טראמפ, ינסה לראות אם הציבור הרפובליקני עדיין מאחוריו, אחרי הכול, ולמרות הכול. מאבק בין שתי דמויות שונות כל כך, על הנהגת אומה שסועה כל כך.
Leave a Reply
You must be logged in to post a comment.