מיטשל יבוא, מיטשל ילך
השמאלנים צהלו כששמעו שהשליח של אובמה מגיע “לעשות סדר”. אבל גם הוא יבין בסוף שאין לתת לפלסטינים מדינה
חגי סגל | 30/1/2009
ג’ורג’ מיטשל לא רואה טלוויזיה. קשה להניח שהוא היה מטריח את עצמו אלינו בבהילות כה גדולה, אילו צפה ביום ראשון בתוכנית “60 דקות” בסי-בי-אס. בוב סיימון שידר שם כתבה נבזית למדי על ההתנחלויות, אך גם קבע שאין מה לעשות עוד בעניינן. שהמצב בלתי הפיך. מרואיינים ערבים ויהודים הסבירו לו, מי באנחה ומי בצהלה, שמפעל ההתיישבות היהודי קבר את חזון המדינה הפלסטינית. מרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן הגיע השבוע למסקנה דומה. “פתרון שתי מדינות לשני עמים הוא אפשרות שגוועה”, קובע מחקר אקדמי טרי שנעשה שם.
בשורש המסקנות החדשות של סיימון ובר-אילן יש מפות ומספרים. מתברר שאפילו בתקופת שרון ואולמרט, תקופת הייבוש הגדולה, אוכלוסיית המתנחלים רק גדלה. הצבת הגדר ועקירת גוש קטיף לא גרמו לעזיבה המונית ולא הרתיעו זוגות צעירים. לאחרונה נקלט או נולד ביהודה ושומרון היהודי ה-300 אלף. פחות ופחות יהודים בצד המערבי של הגדר משתוקקים להוציא אותו משם, כי הם גילו שלא צמחה להם ישועה גדולה מהעקירה הקודמת. לכן קשה יותר להקים היום מדינה פלסטינית. אין מקום, אין עתיד, אין סיבה.
בכל זאת, מיטשל הגיע. אף אחד לא זוכר מה בדיוק יצא מהשליחות שלו כאן לפני שמונה שנים, ואף אחד לא יזכור בעוד שמונה שנים את השליחות הנוכחית, אבל בינתיים יש שמחה גדולה בשמאל, שמחת עניים. לשמאלנים יש נטייה להתאהב ממבט ראשון בכל שליח אמריקאי. בהעדר תמיכה מספקת בקלפי הם מחפשים נואשות תמיכה מבחוץ. תמיד חלמו על גוי חזק שיבוא יום אחד מאמריקה ויטאטא אותנו בחזרה לגבולות 67′. כשאובמה הבטיח לפני שבוע שהוא מתכוון לטפל במזרח התיכון “באופן אגרסיבי”, התלקחה פה צהלה גדולה.
נתניהו יכול לחיות בשלום עם אובמה
בינתיים אובמה הצטנן קמעה. בראיון נשיאותי ראשון לערוץ אל-ערבייה הוא הזהיר מפני ניסיון לכפות פתרונות על שני הצדדים. אפשר היה לשמוע בדבריו אפילו נימת ביקורת סנסציונית על נשיאים קודמים אשר ניסו פה את כוחם באמצעי כפייה (בוש האב? קלינטון הבעל?).
זאת בשורה טובה מאוד לקראת האפשרות שבקרוב ישוב הליכוד לשלטון. כי בניגוד להפחדות הדמגוגיות של גברת קדימה, לא חייב להתרחש פיצוץ בין ממשלת ימין ישראלית ובין ממשל אובמה. אם נתניהו רק ירצה, הוא יוכל לחיות בשלום עם אובמה, ובתנאי שיגיד לו כבר בהתחלה את כל האמת ורק את האמת: מיסטר פרזידנט, אנחנו לא הולכים להקים
כאן מדינה פלסטינית שנייה. כבר הקמנו מדינה אחת בעזה, ותראה מה קרה. אתה רוצה כל שבוע “עופרת יצוקה”? לא עדיף שננמיך ציפיות ונחפש בינתיים פתרונות שפויים יותר?
אחרי הכל, מדינה פלסטינית איננה חלק מהחוקה האמריקאית. עד לפני שש שנים בלבד היא הייתה מילה גסה באנגלית. על גדות הפוטומק הבינו שאי אפשר לדחוס שתי מדינות בין הירדן לים. אלמלא אריאל שרון שלנו, ג’ורג’ בוש לא היה משתטה לחשוב שאפשר לדחוס. עכשיו צריך לשכנע את אובמה ומיטשל לרדת מזה. במקום לבזבז זמן על ניסיונות תיווך סיזיפיים, מוטב שיחפשו הסדרים שאינם כרוכים במסע נלעג נגד כיוון השעון.