Breaking US-Russia Energy Relations: Crushing Blow to Putin, Possible Political Trap for Biden

<--

ניתוק קשרי האנרגיה בין ארה”ב לרוסיה: מכה מוחצת לפוטין, אבל מלכודת פוליטית אפשרית לביידן

ארה”ב נפרדת עכשיו מבעלות בריתה באירופה לאחר חודשים של אחדות שורות מלאה • האירופים יוסיפו לממן את מכונת המלחמה הרוסית • מבית, כאשר בחירות לקונגרס בשער, התייקרות הדלק ועליית האינפלציה עלולות לגבות מחיר כבד מן הנשיא

ניתוק קשרי האנרגיה בין ארה”ב לרוסיה הוא כמובן מהלך דרמטי מאוד. משמעויותיו הכלכליות מובנות מאליהן.

ארה”ב מייבאת מדי יום ביומו חצי מיליון חביות נפט מרוסיה, נוסף על מוצרי נפט, גז ופחם. חברות אמריקאיות השקיעו במרוצת השנים עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח מקורות אנרגיה ברוסיה. מספר לא ידוע של אמריקאים יחידים מושקעים בחברות המשקיעות באנרגיה הרוסית. כל זה מגיע עכשיו אל קיצו (יידרשו 45 יום כדי לאפשר יציאה מחוזים קיימים).

אבל למהלך הזה יש גם משמעויות פוליטיות מפליגות. כל כך מפליגות עד שקשה אפילו להגדיר אותן.

בהודעתו לפנות ערב (שעון ישראל) הנשיא ג’ו ביידן החמיר עוד יותר את משטר הסנקציות נגד רוסיה. אבל הוא עשה כן באופן חד-צדדי. את העיצומים הקודמים הוא תיאם עם בעלות בריתה של ארה”ב בנאט”ו ובאיחוד האירופי. הפעם רק ארה”ב היא המטילה סנקציות. אירופה, התלויה עד ייאוש בהמשך אספקה של גז רוסי, אם כי פחות בנפט, אינה מצטרפת.

פירושו של דבר שלאחר הפגנה ממושכת של אחדות פעולה ושל זהות מטרות, נבעה עכשיו סדק כלשהו בחומה הטראנס-אטלנטית נגד מלחמת רוסיה באוקראינה. קשה לדעת אם הסדק הזה יתרחב, ומה יהיו החוליות החלשות ביותר.

אפילו בריטניה, התקיפה מאוד בהתנגדותה לרוסיה באירופה (בתוך נאט”ו, לאחר שהסתלקה מן האיחוד האירופי) מתחייבת על סיום קשרי האנרגיה עם רוסיה “עד סוף השנה”. כיוצא בזה, האיחוד האירופי מבטיח הפסקה של “שני שלישים” מאספקת הגז הרוסי “עד סוף השנה”. זה יהיה מהלך כלכלי ופיננסי עצום ממדים, שיפגע אנושות ברוסיה. אבל המלחמה באוקראינה מתנהלת בטווח של שעות, או של ימים, לא של חודשים. דחייה עד סוף השנה תבטיח שרוסיה תוסיף לקבל סכומי עתק. תקבוליה מאירופה ערב פלישתה לאוקראינה עמדו על 650 מיליון דולר ביום. הכסף האירופי יוסיף אפוא לממן את המלחמה.

“הרובל שווה פחות מסנט אחד”

הנשיא ביידן פסח על שתי הסעיפים בימים האחרונים. מלכתחילה הוא הוציא את האנרגיה מכלל חבילת הסנקציות, שעליה הודיע למחרת הפלישה הרוסית, בסוף החודש שעבר.

גם בלי אנרגיה, לסנקציות היו שיניים, ופגיעתן היתה מיידית. הבנק המרכזי של רוסיה נותק מעתודות מטבע החוץ שלו, והתקשה לאושש את הרובל. ביידן אינו מחמיץ הזדמנות להזכיר שהרובל “שווה עכשיו פחות מסנט אמריקאי אחד”. בימים הבאים הוא התחמק מתשובה ישירה על השאלה אם יוטלו סנקציות על מיגזר האנרגיה. הנוסחה הלא-משכנעת שבקעה מן הבית הלבן היתה “הכול מונח על השולחן”.

אבל הלחץ הפוליטי הפנימי, משמאל ומימין, גבר והלך. יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, הדמוקרטית רבת הכוח ביותר בקונגרס, הודיעה שהיא תעמיד להצבעה הצעת חוק לאסור על יבוא אנרגיה מרוסיה. מאמרי המערכת של “ניו יורק טיימס” ושל “וול סטריט ג’ורנל”, המתקשים להסכים באיזשהו עניין, הסכימו שהמאכלת צריכה לרדת על צווארו של ענף האנרגיה הרוסי.

נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי, שהמריא לגבהים מפליאים בתודעת העולם, שוחח בסוף השבוע שעבר וירטואלית עם עשרות צירי קונגרס וסנאטורים, ודרש מהם, בין השאר, לשים קץ לקשרי האנרגיה.

משאבות הדלק – ותיבות הקלפי

הבית הלבן לא יכול, ואולי גם לא רוצה, לעמוד בלחץ הזה. אבל להיענותו עומד להיות מחיר כלכלי ופוליטי מבית. מחירי הנפט מתקרבים אל שיאים היסטוריים, והתייצבו היום על 140 דולר לחבית של זן ברנט. הרוסים הזהירו אתמול שהחרמת הנפט שלהם בשוקי העולם תגרע חמישה מיליון חביות ביום, ותעלה מחיר חבית ל-300 דולר. גם אם זו הגזמה ניכרת, אין ספק שהמחירים יוסיפו להאמיר.

המחיר הממוצע של גלון דלק בארה”ב התייצב היום על 4.17 דולר (בערך 1.10 דולר לליטר), שיא היסטורי. בחלקים של ארה”ב הוא כבר הגיע אל סביבות 4.70 דולר. למחירים האלה יש השפעה מיידית על מצבם הכספי של מיליוני אמריקאים. יש להם כמובן גם השפעה מובהקת על שיעור האינפלציה, שהוא כבר הגבוה ביותר זה 40 שנה. יש להם השפעה מצננת על הצמיחה הכלכלית.

ויש להם השפעה ברורה מאוד על המצב הפוליטי ועל מעמדו של הנשיא ביידן. בעוד שמונה חודשים יהיו בארה”ב בחירות אמצע-הקדנציה לקונגרס: כל מושבי בית הנבחרים ושליש מושבי הסנאט יעמדו לבחירה. גם בלי המשבר הזה, שבשבת הרוחות הפוליטית נעה בבירור לטובת האופוזיציה הרפובליקאית. תוצאות המשבר במשאבות הדלק עשויות להקצין עוד יותר את חולשת המפלגה הדמוקרטית השלטת.

עד כה ביידן לא היטיב לשכנע את האמריקאים בכושר המנהיגות שלו. משבר בין לאומי, בייחוד כאשר מעצמה עוינת היא שהציתה אותו, נוטה ללכד שורות. זה מה שקרה לפני 82 שנה, כאשר היטלר פלש לפולין. אבל זה תלוי במידה לא מעטה ביכולתו של היושב בבית הלבן לעורר השראה ואמון. המשימה הזו נראית לפעמים כבדה מנשוא בשביל הנשיא ביידן.