Iran Attacks and the West Is Angry — So What?

<--

איראן תוקפת והמערב כועס – אז מה?

פעם אחר פעם האיראנים עולים על העצבים של המערב שממש כועס. במציאות המזרח תיכונית, זה פשוט – לא מספיק | פרשנות

יומיים למונדיאל, ופצצה הוטלה. כלומר, זה כנראה היה יותר מל”ט מתאבד איראני, ואם תרצו להיות ממש ספציפים, שהאד 136, כן, בדיוק כמו זה שמתפוצץ כעת באוקראינה על ידי הרוסים, אבל המסר ברור: קטאר, ארצות הברית, אוהדי מסי בעולם – חשבתם שתכף יש חגיגת כדורגל כלל-עולמית במפרץ? בואו תחשבו שנית.

אז קודם כל, דיסקליימר. לא, אני לא חושבת שהאיראנים רצו בתקיפת המכלית הזו לפגוע במאמצי קטאר לקראת המונדיאל. קודם כל, כי נבחרת איראן מגיעה לשחק כדורגל, ואיתה רבבות אוהדים איראנים שמחכים לקצת הפוגה מהמהומות וההפגנות והמחאות במדינה עם איזה גול אחד או שניים.

אבל, גם כי הקטארים הצליחו למצב את עצמם כמי שיכולים גם לתווך בין האיראנים למערב, כשצריך. זוכרים את שיחות הגרעין? אז באיזה שהוא שלב הן נדדו מווינה האירופית והקרירה לחום של דוחא. מזג האוויר המזרח תיכוני המקומי לא ממש סייע לחימום היחסים בין הצדדים, אבל אתם יודעים – מי שממצב את עצמו כמתווך, רוצה להיות סבבה עם כל הצדדים. ובדרך כלל, גם הם רוצים להיות סבבה איתו.

אז מה האיראנים רצו להשיג פה? זה סוג של תג מחיר, גם אם לא מתוחכם במיוחד, לתקיפות המיוחסות לישראל באוויר בים וביבשה. אם אסד אוסר על האיראנים לתקוף משטח סוריה בתגובה להפצצות, על פי פרסומים זרים כמובן, של חיל האוויר, ואם פעולות התנקשות כאלה ואחרות לא ממש מסתדרות – לא נותר הרבה.

אבל השאלה האמיתית, כרגיל – היא לא בדיוק מה איראן רוצה, אלא איך העולם יגיב. פעם אחר פעם האיראנים די עולים על העצבים של המערב. רק אתמול הודיעו ה-MI5 הבריטי שבשנה האחרונה איראן ניסתה להתנקש בחייהם של אזרחים בריטים לפחות 10 פעמים.

בארצות הברית, שר החוץ פומפאו והשליח האמריקני הוק עדיין מאובטחים על ידי הרשויות האמריקניות שנים אחרי שסיימו את תפקידם, בגלל איומים איראניים – וזה מבלי שהתחלנו לדבר על ניסיון ההתנקשות ביועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לשעבר, ג’ון בולטון. ומה המערב עושה? הוא כועס. הוא ממש כועס. ובמציאות המזרח תיכונית, זה פשוט – לא ממש מספיק.