Saudi Arabia in Bahrain: The U.S. Growing Weaker

<--

סעודיה בבחריין:

ארה”ב נחלשת

אלכסנדר בליי

כניסת כוחות סעודיים לתחום בחריין, גם אם תחת דגלה של המועצה לשיתוף פעולה במפרץ, היא אירוע ללא תקדים. המועצה הוקמה במקור ב-1981 בידי הנסיכויות הערביות וממלכת סעודיה בראשן, על רקע החשש מאיראן בעת מלחמתה נגד בעל בריתה של ערב הסעודית, נשיא עיראק סדאם חוסיין. בפועל היתה המועצה מסגרת להכפפת מדיניות החוץ והביטחון של כל הנסיכויות לזו של החצר הסעודית. היא המציאה לממלכה מעין רצועת ביטחון בינה לבין איראן המאיימת מעבר למפרץ. קיום המועצה לא הוביל לאף מעורבות קרקעית של אף אחת מן הנסיכויות בלחימה נגד אויבים חיצוניים. במלחמת המפרץ ב-1991 שימשה ערב הסעודית בסיס יציאה אדיר מימדים לכוחות הקואליציה בראשות ארה”ב, אך כוחות סעודיים לא חצו את הגבול בכל שליחות שהיא.

מדיניות אי הנוכחות הצבאית של סעודיה, שלא בהקשר ללחימה בישראל (הממלכה נטלה חלק בלחימה נגד ישראל בכל המלחמות שבהן השתתפו מצרים וסוריה) נבעה משני גורמים מרכזיים: העדפת הדרך המדינית בידי שליטיה השמרנים של הממלכה, וחולשת צבאם. שני אלה עומדים עתה למבחן העשוי להתפתח לציון דרך חשוב בפוליטיקה של המזרח התיכון: המלך הסעודי הנוכחי, בן 88, וכמוהו יורש העצר, בן 87, הסובלים שניהם מבריאות רעועה, אינם מקבלים יותר ככל הנראה את ההחלטות החשובות בערב הסעודית. אפשר להעריך כי גורם מקורב מאוד לחצר, ככל הנראה הנסיך בנדר בן סולטאן, המשמש בתפקיד היועץ לביטחון לאומי, הוא העומד מאחורי ההחלטה הדרמטית.

אין זה צעד דרמטי בכל האמור לגודל הכוח, שהרי מדובר בעשרות אחדות של שריוניות ואספקה מתבקשת. זהו צעד מדיני שנועד לאותת לעולם כולו כי הממלכה לא תניח לרוב השיעי בבחריין, הנתמך בידי איראן וחיזבאללה, לסלק את המלך הבחרייני, הפרו-סעודי, ולחשוף את שדות הנפט הסעודיים בפני גורמים עוינים.

יתר על כן, רוב האוכלוסייה באזורי הנפט הסעודיים הסמוכים היא שיעית, וזליגת המהומות לערב הסעודית עלולה לסכן את המשטר הנוכחי בריאד וגם את אספקת הנפט למערב כולו.

כמי שמכיר היטב את ארה”ב, לא נסתרה מעיניו של הנסיך בנדר המכה הכואבת שהנחיתה ארה”ב על משטרו של הנשיא מובארק, בעל ברית קרוב של שתי המדינות, וזאת לעומת שוויון הנפש כלפי הטבח שמבצע מועמר קדאפי בבני עמו. ההסבר: לוב מפיקה כ-2 אחוזים מצריכת האנרגיה העולמית, למצרים אין נפט. אם בלוב משתוללת מלחמת אזרחים, גם מעורבות סעודית (מקור האנרגיה השלישי בחשיבותו של ארה”ב אחרי קנדה ומקסיקו) בבחריין, תוך סיוע לדיכוי ברוטאלי של המתקוממים, לא יעוררו תגובה אמריקנית בלתי רצויה.

גם אמצעי התקשורת המערביים סייעו, מבלי דעת, לגבות את כניסת הכוחות הסעודיים לבחריין: הדיווחים בימים האחרונים עוסקים כולם במצב ביפן. אירועי המזרח התיכון ירדו מן הכותרות הראשיות ופינו מקום לדרמה אנושית חדשה. עם זאת, עיתוי הפעולה הסעודית הושפע מאירועי יפן גם בצורה נוספת: הגם שבטווח המיידי צריכת האנרגיה של יפן תרד באורח משמעותי, מייד עם ראשית תהליך השיקום יגבר מאוד הביקוש לנפט. או אז שדות הנפט הסעודיים יהיו מטרה נחשקת מתמיד עבור האיראנים. תפיסת ראש חץ בבחריין אינה משמעותית מאוד עבור ערב הסעודית, אך היא מונעת, ככל הנראה, מן האיראנים ניסיון משלהם לנצל את אי היציבות הבחריינית כדי “לסייע” למתקוממים ולהציב באי כוחות משלהם, כוחות שיהיו קרובים מאוד לשדות הסעודיים.

העולם עוקב כעת בחרדה אחרי המתרחש ביפן. אבל במפרץ הפרסי טרם נאמרה המילה האחרונה. המשך המהומות בבחריין לצד אפשרות זליגתן לארצות מפרץ נוספות יעסיקו את העולם כולו לפחות בשבועות הקרובים. אין גם להוציא מכלל אפשרות כי הסתבכות צבאית סעודית עם כוחות חיצוניים עלולה ליצור מוקד תבערה עולמי חדש.

הכותב הוא פרופסור, מרצה במחלקה למזרח התיכון במרכז האוניברסיטאי אריאל