The Jewish Problem of Obama

<--

הבעיה היהודית של אובמה

היום כבר ברור שאובמה לא מצליח לשמר את תמיכת היהודים כמו לפני שנתיים. הוא גם לא יחזור על הטעות של ג’ימי קרטר באביב 1980

שמואל רוזנר

הנה שתי כותרות שאפשר היה לקרוא השבוע על מסך המחשב. האחת: “ירידה בתמיכת היהודים בנשיא האמריקאי ברק אובמה”. השנייה: “סקר: ‘נאום67’ לא שינה יחס היהודים לאובמה”. מבלבל? זאת העיתונות הישראלית שמתבלבלת (במקרה זה, “הארץ” ו-ynet), אבל גם העיתונות האמריקאית שהגיבה בצורה דומה.

למשל, מגזין אחד שהודיע כי “היהודים הולכים להצביע לברק אובמה”, ולעומתו אחר ששאל “לאן נעלמה תמיכת היהודים באובמה?”. ומה שיפה: כל הכותרות הללו הסתמכו על אותו סקר, זה ששיחרר מכון הסקרים “גאלופ” ביום שלישי, ושממנו התברר כי 62 אחוז מיהודי ארצות הברית מרוצים מהעבודה שעושה אובמה, וכי 30 אחוז מהם אינם מרוצים.

היהודים עדיין תומכים באובמה

ירידה קטנה בתמיכת היהודים באובמה מאז הסקר הקודם, אך לא כזו המשקפת נטישה המונית בעקבות סיבוב קרבות הרחוב האחרון בין הנשיא לבין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.

היהודים עדיין תומכים באובמה יותר מרוב קבוצות האוכלוסייה האחרות באמריקה. בציבור הכללי הוא נהנה מתמיכת 47 אחוז בלבד(מול 45 אחוז שאינם תומכים בו, לפי גאלופ). ממילא, ובניגוד למה שנהוג לומר, לא המספרים מדברים בסקרים,

אלא הציפיות.

מי שמצפה מאובמה לחזור על הישגו מבחירות 2008 ולקבל כמעט 80 אחוז מקולות היהודים, כנראה נותר מאוכזב מממצאי גאלופ. מי שמבין כי השחיקה הכללית במעמדו של הנשיא מוכרחה להשפיע גם על התמיכה בקרב הציבור היהודי, מן הסתם יצא מרוצה למדי מהנתונים החדשים. כלומר, מרוצה מהנתונים החדשים של גאלופ, אך לא בהכרח מאלה שבאו בעקבותיהם. לא מאלה שפרסם השבוע הסוקר דיק מוריס.

אובמה לא יתמוך בשום הצעה שתפגע בישראל באו”ם

האם 56 אחוז מספיקים לו? לכאורה, זה רוב יציב דיו כדי לנצח אם יקבל כמותו בכל המגזרים. אלא שהיהודים אינם מגזר ככל המגזרים. הם אינם מגזר של קולות מתנדנדים אלא מגזר האמור להיות יציב ובאורח גורף במחנה המועמד הדמוקרטי.

הם אמורים לתמוך באובמה יותר, ולכן הנשיא וצוותו אינם מרוצים ממה שנראה השבוע בסקרים. עובדה: כפי שנחשף לפני שבוע בעיתון “וושינגטון פוסט” הם הקימו צוות מיוחד לטיפול ב”בעיה היהודית” של הנשיא.

חברים בו, בין השאר, נשיאה היוצא של “ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים” אלן סולו, וחבר הקונגרס לשעבר רוברט וקסלר. שניהם היו בישראל לפני שבועיים.

הצוות הזה כבר קיבל רמזים כי לא ייאלץ להתמודד עם מבוכה בחודש ספטמבר, שתזכיר לבוחרים היהודים את ג’ימי קרטר של אביב 1980. כאז כן עתה, התחבט הנשיא מה לעשות מול הצבעה במועצת הביטחון של האו”ם. שגרירו באו”ם דונלד מקהנרי הצביע בעד החלטה מספר 456 שהגדירה את ירושלים כעיר “כבושה”.

הבית הלבן הודיע שמדובר ב”טעות”, אך זו הייתה טעות שכבר היה מאוחר מדי לתקן. “קרטר, אתה הטעות”, קרא אחד השלטים בגנותו. בפריימריז של מדינת ניו יורק הוא הפסיד למועמד שניסה לרשת אותו, טד קנדי. בבחירות הכלליות קיבל יריבו, רונלד רייגן, כמעט 40 אחוז מקולות היהודים. קרטר קיבל בקרב היהודים בערך את מה שקיבל בשאר קבוצות האוכלוסייה – אירוע יחיד במינו מאז שנות העשרים של המאה הקודמת.

אובמה, אומרים מקורביו, לא יתמוך בספטמבר בשום הצעה שתפגע בישראל באו”ם, מה שעשוי להועיל גם עם בוחריו יהודי אמריקה.