Addicted to Oil

<--

מכורים לנפט

חובתה של ארה”ב, כמנהיגת העולם החופשי, לשנות את הגישה, להתעלות מעל האינטרסים הכלכליים העצומים של תאגידי נפט אמריקאיים ענקיים ולהכריז על חזון של הסרת התלות בנפט שמזהם את האנושות ומאיים על ביטחונה

גילה גמליאל

בשנת 1879 הומצא מנוע הבעירה הראשון. הנתון המעניין הוא ש-40 שנה מוקדם יותר הומצא המנוע החשמלי. ב-1904 שליש מכלל המכוניות בשיקגו, בבוסטון ובניו-יורק היה חשמלי ולחלוטין לא מזהם. עתיד המכוניות החשמליות והלא מזהמות נראה מבטיח עד שהתגלו מאגרי נפט עצומים בטקסס.

כתוצאה מכך מחיר מכוניות הבנזין צנח. המכונית החשמלית הפכה לזן נכחד עד שייצורה הופסק כליל ב-1935. ב-2011 עמדה צריכת הנפט העולמית על כ-88 מיליון חביות ביום. ארה”ב היא צרכנית הנפט הגדולה בעולם, המכלה מידי שנה בשנה כ-25% מצריכת הנפט העולמית, ואילו אוכלוסייתה היא רק כ-5% מאוכלוסיית העולם. כשני שלישים מצריכת הנפט של ארה”ב היא לצורכי תחבורה. אין דרך אחרת לתאר צריכה זו מלבד התמכרות ותלות מוחלטים בנפט.

מי שמבין את הנתונים האלה מבין גם כי התלות המוחלטת בנפט היא זו שמובילה ומכתיבה את מדיניות החוץ והביטחון של המעצמה הגדולה בעולם ב-100 השנים האחרונות. הראייה לטווח הקצר, אז, גבתה מחיר דמים כבד המשפיע על מיליארדי אנשים ברחבי הגלובוס. אין זה סוד כי את הטרור העולמי רובו ככולו מממנות מדינות בעולם המוסלמי. קיימים שני מרכיבים מרכזיים המשותפים למדינות תומכות טרור אלו: הן עשירות בנפט והן בעלות משטר דיקטטורי.

בספרו “יתרון הדמוקרטיה” מסביר נתן שרנסקי שחלק בלתי נפרד מיכולת ההישרדות של שלטון דיקטטורי הוא קיומו של “אויב חיצוני” שימקד אליו את השנאה וישמש לכאורה המקור לבעיות האמיתיות שמהן סובלים האזרחים של אותן מדינות דיקטטוריות. ג’ורג אורוול, בספרו “1984”, הפליא לבטא נקודה זו.

זה עשרות שנים מתנהלים מאמצים כבירים של העולם המערבי, ושל ארה”ב בראשו, לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי. מישהו שאל את עצמו מדוע ניסיונות אלה נכשלים פעם אחר פעם? האם באמת מדובר בסכסוך גבולות אם שטחה של מדינת ישראל הוא פחות מ-1% משטח המזרח התיכון? הסכסוך עם העולם האסלאמי הוא סכסוך בין תרבות שמקדשת את חירויות הפרט והקדמה לבין תרבות שמקדשת ברבריות של טרור, רצח המוני ללא אבחנה וחוסר סובלנות לאחר. כל עוד האסלאם יחזיק בגישה קיצונית זו אין סיכוי שישרור שלום אמיתי.

שערו בנפשכם כיצד היה נראה העולם היום אילו בשנת 1912 ארה”ב, מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח ומתוך חזון, היתה מטפחת ומפתחת את המכונית החשמלית. סביר להניח שסוללה שמספיקה כיום ל-160 ק “מ בלבד היתה מספיקה ל-1,000 ק “מ לפחות עד לטעינתה מחדש ושמיליארד המכוניות שנעות על פני הגלובוס בשנת 2011 היו חשמליות ונקיות מזיהום אקולוגי. אבל האנושות היתה מרוויחה עוד דבר: עולם אסלאמי, קיצוני ככל שיהיה, שיכולות מימון הטרור העולמי שלו בטלות בשישים והוא חסר יכולת לרכוש ולפתח טכנולוגיות השמדה המוניות.

חובתה של ארה”ב, כמנהיגת העולם החופשי, לשנות את הגישה, להתעלות מעל האינטרסים הכלכליים העצומים של תאגידי נפט אמריקאיים ענקיים ולהכריז על חזון של הסרת התלות בנפט שמזהם את האנושות ומאיים על ביטחונה. גם אם אבדו 100 שנה, עדיין לא מאוחר.

במקביל, מדינת ישראל והעולם החופשי חייבים למקד את המאמצים בפיתוח ובקידום אנרגיות נקיות חלופיות אשר יסירו את התלות בנפט האיסלמי ויחייבו את המדינות המוסלמיות לפתוח את כלכלותיהן לעולם, דבר אשר יוביל בסופו של דבר לניהול כלכלה מתקדמת שבהכרח מבוסס על דמוקרטיזציה. כאשר נגיע למצב זה, אני מאמינה כי לצד עולם של אוויר צלול ונקי מזיהום אקולוגי תיסלל הדרך לשלום אמיתי.

הכותבת היא סגנית שר האחראית לקידום צעירים, סטודנטים ונשים במשרד ראש הממשלה