Edited by Lauren Gerken
נקמה בסגנון אמריקני
אחרי שבנימין נתניהו עירב את עצמו עמוק-עמוק בבחירות האמריקניות, אחרי החיבוק החם שהעניק בירושלים למיט רומני, הגיעה ביממה האחרונה התשובה המחושבת של הבית הלבן
לאחר מינויו של צ’אק הייגל לשר ההגנה עלתה בישראל הסברה, הדי מוטרפת, כי תכלית המינוי כולו היא לנקום בבנימין נתניהו. רק אצלנו יכולים לסבור ברצינות שמינויו של אחד משרי הקבינט החשובים ביותר של ברק אובמה נועדה לפגוע בראש הממשלה הישראלי, במקום, נניח, טיפול בתקציב המנופח של הפנטגון.
אבל זה לא אומר שהנשיא האמריקני איננו יודע לנקום. אחרי שבנימין נתניהו עירב את עצמו (ואת מדינת ישראל) עמוק-עמוק בבחירות האמריקניות, אחרי החיבוק החם שהעניק בירושלים למיט רומני, אחרי שמקורבו החשוב ביותר שלדון אדלסון הרים תרומות ענק כדי להביס את ברק אובמה, הגיעה ביממה האחרונה התשובה המחושבת של הבית הלבן. דברים כאלה לא עושים במינויים, וגם לא בהצהרות שקופות וחמות מזג. זה, אם לא אכפת לכם, מתאים יותר למזרח התיכון.
לוושינגטון יש דרכים נפתלות אך ברורות להביע את דעתה, וציטוטים מתוך שיחות אוף רקורד הם דרך קלאסית. אז הנה, שבוע לפני הבחירות בישראל, ציטוטים של נשיא ארה”ב עושים דרכם לג’פרי גולדברג, אחד מכותבי הטורים החשובים באמריקה ומי שנחשב למחזיק התיק היהודי-ישראלי.
לספירתי, יש רק זוג מרכאות אחד בכל הטקסט “ישראל לא יודעת מה האינטרסים שלה לטובתה עצמה”. אובמה מדבר כאן על הבנייה בהתנחלויות. אך חוות הדעת של אובמה על ביבי נוקבת בהרבה. הנשיא האמריקני סבור שבנימין נתניהו מוביל את ישראל לבידוד בינלאומי מוחלט, ואם היא, כמדינה קטנה, תהפוך למדינה מצורעת שהרחיקה ממנה אפילו את ארה”ב, היא לא תשרוד. אלה מילים קשות. לא פחות קשה הוא הביטוי בו משתמש גולדברג כדי לתאר את הדרך בה אובמה רואה את נתניהו: מוג-לב פוליטי.
לא במקרה המילים הללו נבחרו; הן תמונת הראי ההפוכה לקמפיין של נתניהו. נתניהו עושה שימוש בנאומו בוושינגטון, והבית הלבן בא ואומר: אתה מרחיק את אמריקה ממך. מסע הבחירות של הליכוד-ביתנו מדבר על מנהיג חזק. אובמה מספר על מוג לב.
בישראל יתמקדו כמובן ביחסים האישיים בין אובמה ובין נתניהו, ובדרך הלא נעימה שבה הולכת ומצטברת שלולית הדם הרע ביניהם.
זה בזבוז. אובמה מדבר באמצעות הטקסט הזה עם הציבור הישראלי. הוא משגר אזהרה מהדהדת.
כמובן שיהיו הפוליטיקאים, כותבי הטורים ושאר הפטריוטים מטעם עצמם, שינפחו את החזה ויגידו לאובמה לא להתערב. הוא לא מבין מה האינטרס הישראלי וכו’ וכו.’ זה נחמד מאוד ובטח מרגיש חמים; רק כדאי לזכור שמדובר בנשיא ארה”ב, בקדנציה שנייה ואחרי ניצחון מכריע בבחירות. זו המדינה שמעניקה לנו סיוע ביטחוני ואזרחי; זו המדינה שמכריזה ווטו למעננו במועצת הביטחון של האו”ם. נשיאה, אומר גולדברג, לא שינה מעולם את דעתו – אם ישראל לא תחדל להתערב בחייהם של פלסטינים בגדה המערבית, היא תיחשב למדינת אפרטהייד.
ההתעלמות הנמשכת מבידודה הגובר של ישראל בעולם, הזנחת הנושא המדיני לטובת מפלגות של מצב-רוח וטמינת הראש בחול, לכל הדברים האלה יש מחיר. את האזהרה של אובאמה אפשר לדחות או לגנות אבל לא כדאי להתעלם ממנה.
הכותב הוא עורך חדשות החוץ של ערוץ 10
Israel spent a bloody fortune, I assume being able to do so because of generous subsidies from US taxpayers, to saddle the American people with a hateful, corrupt and racist government that only a Hannity or a Rush Limbaugh could love.
Israel wants a President who can’t go to the bathroom without permission from the Israeli Prime Minister.
Just thinking about those awful ingrates gives me a headache.