Boycott Threats: Kerry Is Just Serving Livni’s Obsession

<--

מסריו של ג’ון קרי נולדו במדינת תל אביב, לכן תהיה זו ציפי לבני שקולה עולה מגרונו שתכריע מי האשם כשהמשא ומתן ייכשל

שר החוץ האמריקאי ג’ון קרי לא אנטישמי, לא פרו-פלסטיני, וגם לא מפעיל על ישראל לחץ אכזרי וחסר תקדים. כבר היו פה לפניו כמה וכמה שרי חוץ אמריקאים וחלקם הפעילו לחצים כבדים יותר ואיומים מפחידים יותר. הכותרות של היום מתפעלות מזה שקרי היה פה כבר עשר פעמים – תסתכלו בעיתוני העבר ותמצאו שרי חוץ ושליחים מיוחדים שדילגו לכאן יותר משלושים פעמים.

כל אחד מהם חזר פחות או יותר על מאמצי קודמיו, כל אחד מהם ידע שכל קודמיו לא השיגו הסכם, וכל אחד מהם האמין שדווקא הוא יצליח במקום שבו כל קודמיו נכשלו – עד שהגיע הרגע שבו הוא הבין שגם הוא לא הצליח וזה לא כל כך נורא.

מה שבולט אצל קרי לעומת קודמיו, היא העובדה שהוא מדקלם את דף המסרים של ציפי לבני או יוזמת ז’נבה, והוא לא מספיק חכם כדי להסוות את זה. זה לא הוא שמאיים עלינו בחרם אירופי נוראי, זו היא- ציפי לבני. הוא רק חוזר על דבריה. זה לא הוא שמסביר לנו שבלי הסכם עם הפלסטינים הכלכלה שלנו תקרוס.

זה קמפיין חדש של יוזמת ז’נבה שכבר עלה לאוויר כמה ימים קודם. לא הוא הגיע למסקנה שרק הסכם עם הפלסטינים יציל את ישראל וישמור על אופייה היהודי והדמוקרטי, הוא קרא את זה במהדורה האנגלית של הארץ. כל האיומים, הפיתויים והנימוקים שאנחנו שומעים מקרי, כולם בלי יוצא מן הכלל “מייד אין איזראל”.

מכאן שלא רק שהוא אינו אנטישמי, אלא הוא בכלל פרו ישראלי. רק שישראל בעיניו היא לא הממשלה הישראלית הנבחרת ולא רוב הציבור הישראלי. קרי הוא תומך נלהב של מדינת תל אביב, של ישראל השמאלנית ליברלית. האובססיה למדינה פלסטינית היא לא שלו.

היא של היהודים שלנו. אלה שכותבים פה בעיתונים מסוימים, אלה שמסתובבים בין הקולגות שלהם בקמפוסים בארצות הברית, וגם אלה מביניהם שמשרתים בממשלת נתניהו. הם האובססיביים. קרי, כידיד ישראל, רק משרת את האובססיה שלהם.

כן, ניחשתם נכון. ב”אלה מביניהם שמשרתים בממשלת נתניהו”, התכוונתי בעיקר לציפי לבני. אתה מקשיב לקרי ושומע את קולה מדבר מגרונו. ולכן לה יש תפקיד מפתח. כיוון שדי ברור שהמו”מ לא יגיע להסכם, בקרוב תעמוד השאלה המשעממת והישנה מי אשם בזה, אנחנו או הפלסטינים. בשאלה הזו לבני קיבלה את תפקיד הפוסק: אם היא תגיד שאבו מאזן אשם, גם ג’ון קרי יגיד כמוה והעולם יקבל את זה. אבל אם היא תגיד שנתניהו אשם, גלגלי החרם יתחילו להתגלגל.

בקיצור, הוא לא אנטישמי, לא אנטי ישראלי וגם לא כל כך חכם. המסרים והאיומים שלו נולדים בתל אביב ולא בוושינגטון – הוא רק מצטט אותם. השאלה היא מדוע נתניהו העניק ללבני את המפתחות לבלגן הזה, מה שהופך אותה מהשותף הכי זוטר למי שיכולה לחרוץ את גורל הממשלה, ומה הוא יכול לעשות עכשיו כדי לחלץ מידיה את המפתחות האלה.